סער נ' זכאי

פסק דין

בפני ערעור על החלטתו של כבוד רשם בית המשפט, עמיעד רט, מיום 05.12.12 אשר ניתנה במסגרת תא"ק 7079-11-11, ובה החליט כבוד הרשם לבטל פסק דין שנתן במעמד צד אחד, מטעמים של צדק.

בהודעת הערעור, המערער ציין כי הוא מערער על החלטת הרשם לעיל מיום 12.12.12 אך מעיון בתיק אני למד שלגופו של עניין הערעור עוסק בהחלטת כב' הרשם מיום 05.12.12. ההחלטה מיום 12.12.12 הינה החלטה אשר מורה למערער לפעול לפי סדרי הדין, דהיינו לערער על החלטת הרשם בפני שופט בית משפט שלום ולא בפני הרשם אשר נתן את ההחלטה. המערער אכן פעל לפי ההחלטה מיום 12.12.12 והגיש ערעור לבית המשפט זה ולכן אין כל נפקות לערעור על החלטה לפיה המערער כבר פעל. מלשון הערעור ברור כי כוונתו של המערער היתה לערער על ההחלטה מיום 05.12.12 (להלן: "ההחלטה") ואליה אתייחס במסגרת ערעור זה.

הרקע:

ביום 23.02.12 הוגשה ע"י המערער בקשה לקבלת פסק דין בהעדר הגנה כנגד המשיב. במסגרת הבקשה, אליה צירף אישורי מסירה, ביקש התובע (להלן: "המערער") כי משלא הוגשה בקשת רשות להתגונן יינתן פסק דין לזכותו על יסוד כתב התביעה כנגד הנתבע (להלן: "המשיב").

ביום 26.02.12 התקבלה החלטה מאת כב' הרשם, ולפיה יש להבהיר בתצהיר המוסר, כיצד אומת דבר מגורי הנתבע במקום. המערער הגיש ביום 07.03.12 את הודעתו לבית המשפט אליה צורף תצהיר.

ביום 11.03.12 התקבלה החלטה מאת כב' הרשם לפיה התצהיר שהוגש הינו סתמי ולא מפורט, וכי יש לבצע מסירה חוזרת, כדין.

המערער הגיש ביום 19.03.12 בקשת הבהרה מבית המשפט, בה ביקש לקבל הוראות באשר לתוכן תצהיר המסירה ואלו פרטים הוא אמור לכלול בתוכו.

ביום 19.03.12 התקבלה החלטה מאת כב' הרשם, ולפיה דבר מגורי הנתבע במקום לא אומתו באופן המניח את הדעת וכי יש לבצע מסירה חוזרת כדין.

המערער הגיש ביום 18.04.12 בקשה שנייה לקבלת פסק דין בהיעדר הגנה, אליה צירף דו"ח ביצוע איתור מען.

ביום 19.04.12 נתן כב' הרשם החלטה נוספת בזו הלשון: "ראה החלטה מיום 19.3.12". המערער הגיש לבית המשפט ערעור על החלטה זו ביום 30.04.12.

ביום 01.05.12 התקבלה החלטת בית המשפט לפיה יוחזר התיק לידי הרשם הנכבד, אשר יבהיר אילו פרטים ו/או עובדות חסרות בתצהיר המסירה, ככל שאלו נדרשים על-מנת שהמערער יכול לפעול בהתאם.

ביום 14.06.12 התקבלה החלטתו של כב' הרשם לפיה: " האיתור ע"י החוקר בוצע כחודשיים לאחר המסירה. בנסיבות העניין, אינני מאשר מסירה ויש לבצעה בשנית, כדין." המערער הגיש ערעור על החלטה זו.

ביום 27.06.12 נקבע במעמד צד אחד, במסגרת ע"ר 49060-06-12, כי :

"לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ונספחיה, אני קובע כי בוצעה למשיב מסירה כדין של כתב התביעה ובהעדר כתב הגנה זכאי המערער ליטול פסק-דין." בית המשפט החזיר את התיק לכב' הרשם לצורך חתימה על פסק הדין.

ביום 01.08.12 ניתן ע"י כב' הרשם פסק-דין לפיו: "לנתבע בוצעה המצאה כדין של כתב התביעה על נספחיו וחרף הדבר לא הגיש בקשת רשות להתגונן עד ליום מתן פסק דין זה, על אף שעבר המועד הקבוע לכך בתקנות."

ביום 05.12.12 נתקיים דיון במעמד שני הצדדים בו הוחלט לבטל את פסק הדין של הרשם מיום 01.08.12 (להלן: "פסק הדין").

בתגובה הגיש המערער לרשם הנכבד "בקשה לביטול החלטה שניתנה בחוסר סמכות עניינית". ביום 12.12.12 נתן כב' הרשם החלטה לפיה "עניינה של בקשה זו הינו ערעור על החלטתי. יש לפעול בעניין בהתאם לסדרי הדין."

המערער פעל לפי ההחלטה מיום 12.12.12 והגיש ערעור על ההחלטה מיום 05.12.12 אשר נדונה במעמד זה בפני בית המשפט של הערעור.

החלטת הרשם: