סעייד נ' קרול

פסק דין

תביעה לתשלום פיצוי ע"ס 5,500 ₪ שעניינה בהפרת התחייבות הנתבע להעברת תשלום דמי שכירות בהתאם להסכם מכר דירה שנחתם בין הצדדים.

עפ"י ההסכם מיום 8/02/2011 שעניינו במכר דירה של הנתבע לתובע, סוכם בסעיף 7 כדקמן:

"(ג) הצדדים מצהירים כי ידוע להם שנחתם הסכם שכירות חדש ביום 6/02/11 עם שוכרים שיקבלו החזקה בדירה מיום 20/02/11.

(ד) הצדדים מסכימים כי הסכם השכירות יועבר לקונה יחד עם התשלום בגין השכירות מיום תשלום מלוא התמורה למוכר. ובכל מקרה התשלום הראשון יהיה למוכר במידה והקונה לא יעביר את מלוא התמורה למוכר עד ליום 28/02/11."

אין מחלוקת כי התובע שילם את מלוא התמורה ביום 28/02/2011.

לטענת התובע חרף תשלום מלוא התמורה לא הועבר לידיו תשלום דמי השכירות ע"ס 3,000 ₪ , אלא סכום חלקי של 719 ₪.

לטענת הנתבע הועבר לתובע סכום חלקי כיוון שבוצע קיזוז של תשלום חוב לחברת חשמל בגין תיקון ליקויים בדירה וכן בגין פיקדון מונה מים ומונה גז. התובע טען כי המדובר בקיזוז שהנתבע לא היה זכאי לנכות הואיל והתיקון שבוצע ע"י חברת חשמל הינו בגין תקלה שארעה טרם חתימת החוזה וכן מונה המים לא מחוייב בפיקדון ומונה הגז לא הועבר על שמו כלל והנתבע יכול לפדות פיקדון זה מחברת הגז.

הצדדים הגישו תצהירים ובדיון שנקבע בפניי, נחקרו והשלימו טענותיהם בכתב.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם והתרשמתי מהצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן:

הונחה בפני תשתית ראייתית לקביעת התחייבויותיו של הנתבע לתשלום מלוא דמי השכירות שכן אין מחלוקת לעניין תשלום התמורה במועד ולכך אפנה לסעיף 7 ד' להסכם.

גרסת התובע נתמכה בראיות ותואמת את המסמכים שהוגשו לתיק.

גרסת הנתבע אינה תואמת את המסמכים שהוגשו לתיק ואת השתלשלות האירועים.

הונחה בפניי תשתית ראייתית לקביעה כי התובע שילם את מלוא התמורה במועד וכי דמי השכירות בעבור חודשיים, 1,500 לכל חודש, לא הועברו לרשותו כפי שסוכם בהסכם, אלא סך של 719 ₪ בלבד.

שוכנעתי כי התיקון שבוצע בדירה על ידי חברת חשמל מקורו בתקלה שאירעה טרם עריכת ההסכם והנתבע לא היה זכאי לנכות סכום זה מדמי השכירות וכן לעניין המונים שוכנעתי כי המדובר בקיזוז שלא כדין שכן לא הונחה בפני תשתית לקביעת זכותו של הנתבע לקיזוז זה, לא בהסכם ולא על סמך ראיות אלו ואחרות.

אין המדובר בקיזוז כדין אלא בהפרת התחייבות בהתאם להסכם מצד הנתבע, מה שהצריך מהתובע לפנות לייעוץ ולהליכים משפטיים במסגרת תביעה זו.

לנוכח כל האמור לעיל ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בטיעוני ההשלמה ועל בסיס התרשמותי מהצדדים וכלל הראיות שהוצגו בפני, החלטתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע לשלם לתובע סך כולל של 4,500 ש"ח שישולמו לתובע ע"י הנתבע תוך 30 יום שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין עד ליום התשלום המלא בפועל, וזאת כולל הוצאות משפט ובהתחשב בכך שהתקיימו שתי ישיבות בבית המשפט.

עותק ישלח לצדדים.

בקשת רשות ערעור, לבית המשפט המחוזי, תוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ו ניסן תשע"ב, 18 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.