סעידאן נ' בוזגלו

פסק דין

הנתבעת היא בעלת דירה מעל דירתה של התובעת. לפי האמור בכתב התביעה בחורפים 2002-2010 החלו נזילות בדירתה של התובעת. לאחר שהחלו להופיע סימני עובש בדירה כולל במחסן הבגדים, שהצריך זריקת תכולתו של המחסן, הזמינה מומחה לרטיבות, המומחה קבע כי נזקי הרטיבות מקורן מהצנרת של דירת הנתבעת. עוד קבע, כי יש להרים את גינת הנתבעת ולזפותה ולהחליף את הצנרת בדירת הנתבעת.

התובעת פנתה חזור ושנה לנתבעת בבקשה להחלפת הצנרת ולזפות את הגינה, אך כל בקשותיה עלו בתוהו. בגין כל אלו מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת לפצותה בסכום של 20,000 ₪.

הנתבעת בכתב הגנתה ולפניי טענה, כי המקור של הנזילות בסלון דירתה של התובעת מקורו במפגע קיר חיצוני של הבניין המהווה רכוש משותף וזאת בהתאם לקבוע בסעיף 52 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן- "חוק המקרקעין"). הנתבעת הציגה חוות דעת מומחה לפיה המקור לרטיבות בדירתה של התובעת הוא בקיר החיצוני, המהווה רכוש משותף.

עוד טענה הנתבעת, כי לא צורפה לכתב התביעה כל חוות דעת של מומחה המאששת כי המקור של הנזילות הוא מדירתה. כמו כן ציינה, כי לאור תלונותיה של התובעת, פנתה לחברת הביטוח הכשרת הישוב (להלן- "חב' הביטוח") המבטחת את הנתבעת לצורך בדיקת מקור הנזילה. לדבריה, מומחה מטעם חב' הביטוח שבדק את הביתה קבע, כי המקור של הנזילות מקורן בבעיית איטום בקירות משותפים חיצוניים ולא מבית הנתבעת.

יתרה מכך טענה הנתבעת, כי המחסן של התובעת נבנה ללא היתר כחוק. עוד צוין, כי הנתבעת בדקה את כל הצינורת בביתה ואף הוחלפה צנרת חיצונית שלא לצורך, וזאת מפני שמקור הנזילות לא היה בצנרת הדירה אלא בקיר המשותף של כל דיירי הבניין.

שני הצדדים מסכימים כי חתמו על הסכם ויתור תביעות ביום 10.10.10 לפיו, הנתבעת תשלם סכום כולל של 1,700 ₪ לסילוק התביעה. הנתבעת שילמה את הסכום האמור. לאחר כיומיים מחתימת ההסכם, משראתה התובעת כי יתר דיירי הבניין ממאנים ליטול חלק בהוצאות האיטום, ביקשה התובעת מהנתבעת כי תישא בעלות האיטום, הנתבעת סירבה. משכך תבעה אותה התובעת למרות שהיא מסכימה שחתמה על ההסכם ולא בכפייה.

מאחר שהתובעת לא הציגה חוות דעת נגדית מטעמה, הרי שעליה לפנות בעניין זה למפקח על הבתים המשותפים, המהווה את הסמכות הראוי לדון בסוגיה זו. דינה של התביעה להידחות לכן משלוש סיבות שדי בכל אחת מהן לדחות את תביעתה:

הצדדים חתמו על הסכם וויתור ביום 10.10.10 לפיו הנתבעת מתחייבת לשלם סכום של 1,700 ₪ בגין הרטיבות וצבע בדירת התובעת, ולהיפטר מתביעתה. סכום ששולם על ידי הנתבעת.

ישנה חוות דעת של הנתבעת על פיה מקור הנזילה איננו בדירתה.

ג.המפקח על בתים משותפים הוא הגוף הנכון לתביעות מעין אלו. זאת בהתאם לאמור בסעיף 72(א) לחוק המקרקעין, הקובע כדלקמן:

סמכות "(א)סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי סעיפים 58, 59 או 59א עד 59ח, לפי חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008 או לפי סעיפים 6נט עד 6סא, 21ב ו-27ג לחוק הבזק, תשמ"ב-1982 יכריע בו המפקח".

סמכות

אשר לכן, אני דוחה את התביעה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

5129371

54678313

זכות בקשת רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

129371

54678313המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' כסלו תשע"א, 11 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.