סעיד נ' יונתן ואח'

החלטה

בפניי שתי בקשות.

האחת ; של התובע, להורות לנתבעת 2 להגיש תצהיר החוקר מטעמה או לחילופין לקבוע כי הנתבעת 2 אינה רשאית להגיש תצהיר החוקר וכתוצאה מכך אינה יכולה להגיש ראיות מטעמה.

והשנייה; של הנתבעת 2, לפטור אותה מהגשת תצהיר חוקר מטעמה או לחילופין להגישו לאחר תום פרשת התביעה. הנתבעת 2 ביקשה לראות בבקשה זו כתגובה לבקשת התובע הנ"ל. ואילו התובע הגיב לבקשה זו של הנתבעת 2 .

לאחר עיון בבקשות ובתגובה, אני קובעת כדלקמן:

1. הצדדים נתבקשו להגיש תצהירי עדות ראשית, וזאת על פי החלטה מיום 6/1/14. התובע והנתבע 1 הגישו תצהירים מטעמם, ואילו הנתבעת 2 מבקשת לפטור אותה מהגשת תצהיר חוקר, שהינו היחידי שיכול להעיד בשמה , או לחילופין להגיש את תצהירו לאחר תום פרשת התביעה. בבקשתה נסמכת הנתבעת 2 על ההלכה שנקבעה ב- רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "סוויסה") .

2. בבקשתה של הנתבעת 2 חל בלבול בין הפטור להגשת תצהיר חוקר לבין גילוי דו"ח החקירה, ולכן יש לעשות סדר בעניין זה. דו"ח החקירה הינו דו"ח אשר כולל הודעות שנגבו על ידי החוקר, קלטות שהוקלטו על ידו, ותמונות שצולמו על ידו, (להן ייקראו: "החלק הראשון") עוד כולל הדו"ח התייחסות של החוקר לכל ממצאי החקירה שאסף (להלן: "החלק השני") . באשר לחלק הראשון, והואיל ומדובר בפעולות שנעשו ע"י החוקר, יש להגישם דרכו באמצעות תצהיר מטעמו. ואילו החלק השני, מדובר בעדות שמועה וסברה שלא ניתן להגישם לבית המשפט גם לא באמצעות החוקר. לאור אבחנה זו, והיות ועיקר טענות הנתבעת 2 בכתב ההגנה נסמכות על מסירת מידע כוזב מטעם מבוטחה, הנתבע 1, והעדר כיסוי ביטוחי, ולאור העובדה כי התובע אינו מבקש לגלות דו"ח החקירה, אתייחס לבקשה שלה כבקשה לפטור מהגשת תצהיר חוקר או הגשתו לאחר תום פרשת התביעה, ולא כבקשה למנוע גילוי דו"ח החקירה.

3.אכן בפרשת סוויסה הנ"ל, נקבע כי לבית המשפט שיקול הדעת לבחון את שלב הגילוי הראוי של מסמך, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה, תוך איזון בין השאיפה לנהל משפט בקלפים פתוחים תוך מניעת הפתעת היריב לבין גילוי חקר האמת, עת הטענה המרכזית של הצד שמסרב לגלות היא כי מדובר בגרסה כוזבת וגילוי המסמך בטרם עת לא ישרת את המטרה של גילוי האמת, ויאפשר לצד השני להתאים את גרסתו לאחר שיעיין במסמך.

4.בבקשת התובע נטען, ועניין זה לא נסתר ע"י הנתבעת 2 בבקשתה, כי דו"ח החקירה כולל הודעה שנגבתה ע"י החוקר במהלכה נחקר הנתבע 1 ותמונות המשאית הפוגעת. השאלה היא האם חשיפת מסמכים אלו בשלב זה, לאחר שהוגשו תצהירים מטעם התובע והנתבע 1, יש בה כדי לפגוע בחקר האמת ? התשובה לכך הינה שלילית כפי שאסביר בהמשך.

5. תצהיר של בעל דין הינו הגרסה העובדתית שלו לאירוע הנדון בבית המשפט. לאחר הגשתו לא יכול בעל דין שהגיש תצהיר לשנות מתצהירו, לא כל שכן להכין הסבר לגרסה המוקדמת שמסר לחוקר. הואיל והנתבע 1 הגיש תצהיר עדות ראשית לבית המשפט בה מסר את גרסתו העובדתית לנסיבות אירוע התאונה, והואיל ואין לנתבעת 2 עדים נוספים מלבד עדות הנתבע 1, הרי שאין בהגשת תצהיר החוקר בשלב זה כדי לפגוע בחקר האמת.

6.כאן המקום להדגיש כי בפרשת סוויסה, בית המשפט המחוזי דחה את מועד גילוי המסמכים לאחר תום פרשת התביעה, ואילו בית המשפט העליון שינה את מועד הגילוי לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית של המערער שם.

7.יוער כי בתי המשפט לרבות בית משפט זה , נטו ונוטים להיעתר לבקשת המבטחת לפטור מהגשת תצהיר חוקר, אך זאת עת לא הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובע ועדיו, כך שאין בפני בית המשפט גרסה עובדתית של התובע ועדיו, וגילוי דו"ח החקירה, ובעיקר החלק הראשון שלו, טרם שמיעת פרשת התביעה יש בו כדי לפגוע בחקר האמת תוך מתן אפשרות לתובע להכין הסברים לגרסה המוקדמת שנגבתה ע"י החוקר של המבטחת.

8.מכל האמור לעיל, אני קובעת כי דין בקשת הנתבעת2 לפטור אותה מהגשת תצהיר חוקר או לדחות מועד הגשתו לאחר תום פרשת התביעה, בקשה מספר 10, להידחות. ואני רואה לנכון להיעתר לבקשת התובע, בקשה מספר 8, ומורה בזאת לנתבעת 2 להגיש תצהיר החוקר מטעמה וזאת תוך 30 יום מהיום. ככל שלא יוגש תצהיר החוקר, תהיה הנתבעת 2 מנועה מלהגיש ההודעה של הנתבע 1 שנגבתה ע"י החוקר לרבות תמונות המשאית שצולמו אף הם על ידי החוקר.

9.הנתבעת 2 תישא בהוצאות התובע בגין בקשה זו בסך של 1,200 ₪.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"ד, 22 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: