סעיד ואח' נ' עלוש ואח'

פסק דין חלקי

מבוא

ביום 10/10/09 נפגע התובע בגופו בתאונת עבודה שאירעה לו בעת שעבד אצל הנתבעת מס' 5. בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה, הגיש התובע את תביעתו דנן בשתי עילות חלופיות; נגד הנתבעים 1 ו-2 הוגשה התביעה בעילה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק"), בטענה כי האירוע שבו נפגע מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק. נטען, כי הנתבע מס' 1 היה הנהג והמשתמש ברכב שהיה מעורב בתאונה וכי לרכב לא היה ביטוח חובה במועד האירוע ולפיכך האחריות לפצותו מוטלת על קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית").

התביעה נגד הנתבעות 3-5 הוגשה בעילה לפי פקודת הנזיקין, היה וייקבע כי האירוע בו נפגע התובע אינו מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק. נטען, כי הנתבעת מס' 3, עיריית חיפה, הייתה מזמינת העבודה באתר בו אירעה התאונה; הנתבעת מס' 4, בני עאדל ג'באלי חב' לעבודות עפר נצרת בע"מ, הייתה הקבלן הראשי ומבצעת הבניה באתר, ואילו הנתבעת מס' 5 הייתה המעסיקה של התובע.

מטעם הנתבעים הוגשו כתבי הגנה על ידי קרנית ועיריית חיפה בלבד. קרנית כפרה בטענה, כי האירוע שבו נפגע התובע מהווה תאונת דרכים. היא טענה כי הכלי שהיה מעורב בתאונה אינו עונה על הגדרת "רכב מנועי" שבחוק הפיצויים, כי נסיבות האירוע אינן מהוות תאונת דרכים כהגדרתה בחוק, וכי בכל מקרה, התובע לא הוכיח, כי לכלי המעורב לא היה ביטוח חובה במועד אירוע התאונה. עיריית חיפה צידדה כמובן בטענת התובע, כי האירוע מהווה תאונת דרכים, וביקשה לדחות את התביעה נגדה לאור עיקרון יחוד העילה שבחוק.

לאור המחלוקת בשאלת סיווג התאונה כתאונת דרכים אם לאו, הוריתי על פיצול הדיון באופן שתידון תחילה שאלה זו.

נסיבות האירוע

הצדדים לא זימנו עדים לאירוע, מלבד התובע עצמו. בתצהיר עדותו הראשית טען התובע, כי ביום האירוע הוא עבד בהנחת קו צינורות מים בכביש, בשכונת בת גלים, סמוך לבי"ח רמב"ם. יחד עמו עבדו במקום מפעיל מחפרון מסוג ג'י.סי.בי, מר עלוש סמיר והרתך ג'מאל עתאבא. מדובר בצינורות כבדים מאוד ולצורך העברתם ממקום למקום נעזרו העובדים במחפרון. במהלך ביצוע העבודה ביקש ג'מאל מהתובע ללכת עם המחפרון לערימת הצינורות, שהייתה במרחק כמאה מטר מהתעלה בו הונחו הצינורות, כדי לקשור אחד הצינורות לכף הקדמית של המחפרון ולהעבירו לתעלה. התובע לקח חגורת קשירה, ואילו סמיר עלוש התקרב עם המחפרון לערימת הצינורות, הכניס אחת השיניים של הכף הקדמית לתוך אחד הצינורות העליונים בערימה, והרימו לגובה של כחצי מטר במטרה לאפשר לתובע לקשור אותו. התובע השחיל את החגורה מתחת לצינור ובעוד ידו הימנית מתחת לצינור, נסע המחפרון לאחור והצינור נפל ומעך את ידו. לטענתו, "הצינור נפל מכיוון שהמחפרון נסע לאחור".

בחקירתו הנגדית חזר התובע על גרסתו בתצהיר העדות הראשית והסביר, כי אורך הצינור שביקשו להעביר הוא כ-12 מטר, וכי הוא אמור היה לקשור את הצינור מהאמצע. לטענתו, השן של כף הטרקטור היא באורך כ-15 ס"מ, וכי המפעיל של הטרקטור הכניס אותה לחלל הצינור בקצה הצינור, והרים אותו לגובה של כחצי מטר. לדבריו, הוא התחיל לקשור את הצינור כשלפתע נסע המחפרון לאחור, הצינור השתחרר מהשן, נפל ומעך את ידו. לעניין צורת וייעוד המחפרון הסביר התובע, כי מדובר במחפרון שיש לו ארבעה גלגלים, הגה, כיסא לנהג, וכי ניתן לנסוע עמו ממקום אחד למקום שני.

אין בידי לקבל את גרסתו של התובע, כי הצינור נפל עקב נסיעת המחפרון לאחור. כפי שיפורט להלן, מדובר בגרסה כבושה שהועלתה לראשונה זמן רב לאחר אירוע התאונה, ככל הנראה במטרה להתאים את נסיבות האירוע להגדרת תאונת דרכים שבחוק. נסיבות אירוע התאונה פורטו במסמכים הרפואיים שנערכו בסמוך לאחר אירוע התאונה ובמסמכים אחרים שנערכו על ידי המעביד, או שנחתמו בידי התובע בסמוך לאחר אירוע התאונה. באף אחד מהמסמכים האלה אין זכר לטענה, כי הצינור נפל עקב נסיעת המחפרון לאחור.

בטופס 250 שקיבל התובע ממעבידו לאחר התאונה (מוצג נ/2) נרשם:

"בזמן עבודתו נפל צינור על כף יד ימין".

אין במסמך זה זכר למעורבות כלי רכב בתאונה, ואין זכר לטענה, כי התאונה נגרמה עקב נסיעת כלי רכב לאחור.

בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה (מוצג נ/3) תוארו נסיבות אירוע התאונה כדלקמן:

"טרקטור הרים צינור מצד אחד כדי שאני אקשור את הצינור, לפתע הצינור התחלק משיני הטרקטור ונפל על כף יד ימין".

התובע אישר בחקירתו הנגדית את חתימתו על נ/3. מעיון ב-נ/3 עולה, כי התובע הצהיר, כי כל הפרטים שנמסרו על ידו בטופס הם נכונים.

על אף שהגרסה שנמסרה בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה היא גרסה מפורטת, לא ראה התובע לפרט בה, כי הצינור השתחרר עקב נסיעת המחפרון לאחור. נהפוך הוא, בתיאור נסיבות האירוע מפרט התובע את סיבת נפילת הצינור ומציין, כי הצינור "התחלק משיני הטרקטור". גרסה זו אינה מתיישבת עם טענתו של התובע היום ולפיה הצינור לא החליק, אלא פשוט נהג המחפרון נסע לאחור ובשל כך השתחרר הצינור.

כפי שציינתי קודם, גם במסמכים הרפואיים שנערכו בסמוך לאחר אירוע התאונה אין שום זכר לגרסה שהתובע נפגע עקב נסיעת המחפרון לאחור. כך למשל, בתעודת חדר המיון מיום התאונה (מוצג נ/4) נרשם, כי מדובר בתאונת עבודה, וכי "נפל צינור על האצבע יד ימין". שוב, אין זכר למעורבות מחפרון ואין זכר לנסיעת המחפרון לאחור כסיבה לאירוע התאונה. גם בתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה (מוצג נ/5) אין זכר לטענה, כי הוא נפגע עקב צינור שנפל על ידו לאחר שמחפרון נסע לאחור. כל אשר צוין במסמך זה הוא שהתובע "היה מעורב בתאונת עבודה, בעת ניסיון הרמת צינורות כבדים 6 אינש, נפל צינור על כף יד ימנית".

גם אם אניח לטובתו של התובע, כי העובדה שהצינור נפל עקב נסיעת המחפרון לא נראתה חשובה בעיניו באותם מועדים ולפיכך הוא לא הזכיר אותה בפני הרופאים המטפלים ובמסמכים שהגיש למל"ל, הרי לא ניתן לקבל הסבר זה באשר לגרסאות שמסר התובע לאחר הגשת התביעה ולאחר שהתחיל להיות מיוצג. ואכן, בכתב התביעה המקורי שהגיש התובע בתיק זה, אין זכר לטענה, כי הצינור נפל עקב נסיעת המחפרון לאחור. בכתב תביעה זה תיאר התובע את נסיבות התאונה כדלקמן:

"ביום 10/10/06, שעה 8:30 או בסמוך לכך. ברח' ד"ר עפרון, חיפה, בעת שהטרקטור הרים צינור מצד אחד על מנת שהתובע יקשור את הצינור באמצע, בחגורה, לפתע הצינור התחלק משיני הטרקטור, ונפל על כף ידו הימנית של התובע".