סעו נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

המחלוקת בתיק זה עניינה בשאלת אם החלטות הועדה לביטול חובות של הנתבע מיום 27.5.09 ומיום 29.7.09, בעניינה של התובעת, הן כדין או שמא נפלו בהם פגמים משפטיים המצדיקים התערבות בית הדין?

העובדות

התובעת, גב' נבילה סעו, ילידת 1970, נשואה לתושב השטחים.

התובעת החלה לקבל גמלת הבטחת הכנסה בחודש 7/99 כיחידה, למרות שהיתה נשואה.

לתובעת נוצרו חובות בגין תשלומי יתר של גמלאות הבטחת הכנסה, כדלהלן:

חוב גמלת יתר בסך נומינלי של 12,402 ₪ בגין זקיפת הכנסות בעלה מעבודה בתקופה שבים 7/02 עד 6/04.

חוב גמלת יתר בסך נומינלי של 5,160 ₪ בשל עדכון הרכב המשפחה (דיווח מאוחר על נישואי התובעת), בגין התקופה 7/99 עד 6/01. בתקופה זו התובעת קיבלה את הגמלה כיחידה עם ילדים.

חוב גמלת יתר בסך נומינלי של 6,315 ₪ בגין שינוי בהרכב המשפחה (עדכון בן הזוג) לגבי התקופה 7/04 עד 3/06. גם בתקופה זו קיבלה התובעת את הגמלה כיחידה עם ילדים.

שני החובות כאמור בסעיפים 4(ב) ו-4(ג) לעיל, שנוצרו בגין עדכון מעמדה המשפחתי של התובעת, לצורך הזכאות לגמלה, מ"יחידה עם ילדים" ל"נשואה לתושב שטחים עם ילדים" (הנישואין לתושב שטחים גוררים אחריהם ניכוי בשיעור 7.5% לפי תקנה 8(ג) לתקנות הבטחת הכנסה)), נוצרו, כעולה מהאמור בסעיפים 4(ב) ו-(ג) לעיל, בגין תקופות לא רצופות. בין שתי התקופות – מ-7/02 עד 6/04 - התובעת קיבלה את הגמלה על פי מעמדה הנכון - כנשואה לתושב השטחים עם ילדים.

במאמר מוסגר יוסבר כבר עתה כי עובדה זו חשובה שכן התובעת טוענת שהחוב שנוצר בגין התקופה מ-7/04 עד 3/06 לא נוצר באשמתה, שכן היא כבר הודיעה על נישואיה למוסד לביטוח לאומי עוד בשנת 2001 ולכן תשלום הגמלה בתקופה זו כיחידה עם ילדים, נבע מטעות של המוסד. לטענת התובעת, הועדה לביטול חובות (להלן: "הועדה") התעלמה מכך שהיא לא היתה אשמה בהיווצרות החוב בתקופה זו ויש בכך פגם משפטי בהחלטות הועדה.

חובות התובעת נזקפו לה עם הפרשי הצמדה והנתבע גובה את החוב בדרך של קיזוז מגמלת הבטחת ההכנסה השוטפת המשולמת לתובעת.

התובעת הגישה תביעה נגד המוסד בגין החובות שנזקפו לה בתיק בל 13599/04. התביעה הסתיימה בפשרה, לה ניתן תוקף של פסק דין ביום 7.1.08, לפיה לתובעת תיזקף הכנסה מעבודת בעלה לתקופה מ-7/02 עד 6/04 וכי היא תהיה רשאית לפנות לוועדה בבקשה לביטול החוב שנוצר לה.

ביום 5.2.08 פנתה התובעת, באמצעות ב"כ, לועדה לביטול חובות בבקשה לביטול החוב, בהתאם לפסק הדין בתיק בל 13599/04. פניית ב"כ התובעת נעשתה בדואר רשום עם אישור מסירה מיום 10.2.08.

במסגרת בקשתה, ביקשה התובעת מהנתבע להקפיא את גביית החוב בדרך קיזוז מגמלתה השוטפת עד למתן החלטת הועדה לביטול חובות.

משלא ניתנה עד 5.2.09 כל החלטה בבקשת התובעת, הגישה התובעת במועד זה את התביעה בהליך זה בה עתרה לחייב את הועדה לדון ולהכריע בבקשתה לביטול החוב מיום 5.2.08.

בכתב ההגנה שהגיש הנתבע ביום 25.2.09 טען הנתבע כי פניית ב"כ התובעת לוועדה לביטול חובות "לא (נ)מצאת בתיק הבטחת הכנסה" של התובעת "ולא ניתן לאתרה". הנתבע הזמין את התובעת להגיש מחדש את הבקשה והתובעת נאלצה להפנות את הנתבע לכך שבקשתה מיום 5.2.09 צורפה לכתב התביעה.

ביום 22.4.09 ניתנה החלטת בית הדין לפיה מאחר שהומצא אישור מסירה לבקשת התובעת לביטול החוב מיום 5.2.08, יש לראות את המועד הרשום באישור המסירה (10.2.08) כמועד הגשת הבקשה.

בעקבות הגשת התביעה בתיק זה דנה הועדה בבקשת התובעת מ-5.2.08. מפרוטוקול הועדה עולות העובדות הבאות:

מבחינה בירוקרטית, פוצלה בקשת התובעת לשתי בקשות: האחת – מספר 13665 – התייחסה הן לחוב בגין הכנסות בעלה של התובעת מעבודה והן לחוב בשל שינוי מעמדה המשפחתי של התובעת לתקופה 7/99 עד 6/01. השניה – מספר 13666 – התייחסה לחוב בגין השינוי במעמדה המשפחתי של התובעת לתקופה מ-7/04 עד 3/06.