סעדיה נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה למתן ארכה להגשת בקשה להשפט בגין דוח מס' 14101779313, שעניינו חניית רכב בחניה המיועדת לנכים (להלן "הדוח").

המבקש צרף לבקשתו את הדוח המקורי שקיבל לידיו ביום 2.3.11, עליו סרב לחתום, הנושא את ההודעה כי באפשרותו להגיש בקשה להשפט תוך 90 יום. המבקש טען בבקשתו כי לא בצע את העבירה המיוחסת לו בדוח. עוד צרף המבקש את בקשתו להשפט בגין עבירה זו, שנחתמה על ידו לכאורה ביום 12.6.11, בחלוף 90 הימים, ללא אסמכתא כלשהי, המעידה על שליחתה.

התביעה התנגדה לבקשה וטענה כי המבקש לא צרף לבקשתו אסמכתא, המעידה על שליחת הבקשה להשפט, אף באיחור. כמו כן, לטענת התביעה ועפ"י הרשום בדוח, המבקש לא הכחיש את ביצוע העבירה, כך שטענתו כי לא ביצע את העבירה איננה מבוססת.

המבקש לא פנה בבקשה להשפט בגין הדוח במועדים הקבועים לכך בחוק.

לבקשתו להשפט, הנושאת תאריך שמעבר ל-90 הימים הקבועים לכך בחוק, לא צורפה אסמכתא כלשהי שיש בה להוות ולו ראשית ראייה לכך שאכן נשלחה.

הבקשה מושא החלטה זו, הוגשה לבית המשפט ביום 13.7.11.

הקנס לא שולם.

בבקשתו טען המבקש כי לא ביצע את העבירה המיוחסת לו, מה שאיננו מתיישב עם דבריו, כפי שנרשמו בדוח המקורי, דברים אליהם לא התכחש.

בנסיבות אלה, אינני מוצאת בבקשה עילה להארכת המועד להגשת בקשה להשפט, ועל כן אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ' אלול תשע"א, 19 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: