סעדי ואח' נ' זנדני ואח'

פסק דין

1. א. א) התביעה בתיק 43184-11-13 אשר הוגשה ביום 24.11.13, הוגשה תחילה על ידי שני תובעים: מר רועי סעדי ו-מר רזיאל סעדי, (להלן:"התובע") ברם בתחילת הדיון של יום 20.2.14 ביקש התובע למחוק את מר רועי סעדי כתובע נוסף ולכן, תינתן הכרעה בתיק זה, בין התובע ובין הנתבעים: מר אבישי זנדרי (להלן:"מר זנדני"), גב' אביבה עזרא (להלן:"גב' עזרא") ו- אליהו חב' לביטוח בע"מ (להלן:"אליהו"), מר יוסי מור (להלן:"מר מור") ו- שירביט חב' לביטוח בע"מ (להלן:"שירביט").

ב) בתביעה הנ"ל, טען התובע, שבעת שרכבו חנה בצד הדרך ביצע רכב, שהיה נהוג בידי מר מור פרסה לכיוון הרכב החונה ובאותו זמן הגיע רכב, הנהוג בידי מר זנדני ממול ועל מנת לא לפגוע ברכבו של מר מור, סטה מר זנדני ופגע ברכב התובע.

פגיעה זו הייתה בעוצמה וכתוצאה מכך, הושבת רכב התובע ולכן, הגיש התובע תביעה זו לחייב את כל הנתבעים הנ"ל לשלם לו את נזקיו בסך של 10,406 ₪, הכולל בחובו: שווי הרכב הניזוק בסך 9,600 ₪, שכ"ט שמאי 806 ₪.

ב. ביום 2.12.13 הוגשה תביעה נוספת בתיק 3899-12-13 על ידי הגב' עזרא נגד מר מור ונגד שירביט ובתביעה זו, טוענת גב' עזרא, שבזמן נסיעה הגיע רכב ממול, ביצע פניית פרסה ועל מנת שלא לפגוע ברכב זה, סטתה גב' עזרא ימינה ואז הרכב שביצע פניית פרסה פגע בצידו השמאלי של רכבה וכתוצאה מכך, נהדף רכבה אל עבר רכב התובע, שחנה מימין ולאור זאת נגרם נזק לרכבה.

לכן, מבקשת גב' עזרא לחייב את מר מור ואת שירביט לשלם לה את נזקיה בסך של 12,372 ₪, הכולל בחובו: נזק ממשי לרכב בסך 10,792 ₪, שכ"ט שמאי בסך 1,180 ₪, הפסד יום עבודה וכו' 400 ₪.

ג. בהתאם לבקשת הצדדים, אוחד אמנם הדיון בשני התיקים הנ"ל, אך בסופו של יום מסקנת בית המשפט היא, שהדיון בתיק 3899-12-13 לא מוצא – כפי שעו יובהר להלן- ולכן, יינתן להלן פסק דין, תוך התייחסות התובע נגד הנתבעים בתיק

43184-11-13.

2. א. הדיון אמנם אוחד, אך משום מה, התעלמו הצדדים מקיומו של התיק הנוסף – תיק 3899-12-13- ולמרות שגב' עזרא התייצבה לדיון ביום 20.2.13 – התנהל הדיון אך ורק לגבי העובדות הרלוונטיות בין הצדדים בתיק 43184-11-13 והצדדים כלל לא התייחסו לקיומו של התיק האחר.

למרות שגב' עזרא התייצבה לדיון, לא הועלתה להעיד ולהביא בפני בית המשפט את גרסתה ועובדות המקרה בכל הקשור לפגיעה ברכבה ולכן, גם המעורבים אחרים כלל לא התייחסו למעורבותה של גב' עזרא בתאונה זו וגם לא התייחסו לנזק שנגרם לרכבה ובכלל, אף אחד מהצדדים המעורבים בתאונה וגם לא נציגי אליהו ושירביט, לא דאגו שגם העובדות אשר נוגעות לתיק 3899-12-13 יועלו לדיון בפני בית המשפט.

ב. לכן, היות והצדדים התייחסו אך ורק לעובדות הנוגעות לתביעה בין הצדדים תיק 43184-11-13 יינתן פסק הדין אך ורק בהתייחס לאירוע נשוא תיק 43184-11-13 ועל מנת לשמוע את הצדדים המעורבים בתאונה נשוא תיק 3899-12-13 יוזמנו הצדדים לדיון ליום שייקבע.

3. בהתייחס לעבודות אשר הועלו בתיק 43184-11-13 אציין תחילה ובטרם הכרעה לגופו של עניין, את הסכמת הצדדים, שאכן רכבו של התובע נפגע בעת שחנה ולכן, זכאי הוא לקבל הפיצוי, אך עדיין נותרה השאלה, שהיא באמת שנויה במחלוקת והיא: על מי מהמעורבים בתאונה זו חלה האחריות לפצות את התובע.

4. לאחר שבחנתי את העובדות המועלות בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את כל המעורבים באירוע נשוא תיק 43184-11-13 ולאחר שעיינתי בחומר הראיות, אני קובע, שלאור העובדות ולאור הנסיבות, יש להשית מירב האחריות לנזק שנגרם לרכב התובע על מר מור, אך יש גם להשית אחריות על מר זנדני.

בשוקלי את שיעורי האחריות של כ"א מהם, אני קובע את אחריותו של מר מור בשיעור של 70% ואילו את רשלנותו התורמת של מר זנדני אני קובע בשיעור של 30% - זאת לאור הנימוקים הבאים:

א. א) אין מחלוקת בין הצדדים, שהתאונה נשוא תיק זה אירעה, תוך כדי ביצוע פניית פרסה שביצע מר מור.

ב)לטענת התובע נפגע רכבו על ידי רכבו של מר זנדני, עת הגיע רכב מר זנדני ממול ועל מנת שלא לפגוע ברכבו של מר מור – סטה מר זנדני לעבר רכב התובע ופגע ברכב התובע.

מר זנדני מאשר את הפגיעה ברכב התובע, שכן לטענתו, באינסטינקט ראשוני, במקום לפגוע ברכבו של מר מור- סטה מר זנדני לעבר רכב התובע ופגע ברכב התובע. (עמ' 2 לפ',ש' 18).

ב. אני מאמין לגרסתו של מר זנדני, שאכן התאונה היא כתוצאה מפניית הפרסה שביצע מר מור. גם מר מור מאשר, שהוא ביקש לבצע פנייתה פרסה. (עמ' 5 לפ',ש' 2).

לאור הנסיבות, אני קובע, שמר מור ביצע את פניית הפרסה בחוסר זהירות ובחוסר תשומת לב מספקת לרכבים שנסעו באותה עת ובמיוחד לרכבו של מר זנדני שהגיע ממול.

ג. א) מר מור מאשר, שאכן ביצע פניית פרסה, אך לטענתו, עת ביצע הפנייה, לא היה מאחוריו ולפניו שום רכב והיות והבחין, שאין אף רכב והכביש היה ריק לחלוטין, הוא אותת והחל לבצע פניית הפרסה, אך לצערו, הוא לא השלים אותה, משום שרכבו של מר התובע חנה שם, ולכן היה על מר מור לנסוע לאחור ולצורך כך הסיט את הרכב שמאלה ובאותו רגע הגיח מר זנדני במהירות עצומה, נהג בצורה מרושלת מאוד ובעת, שמר מור היה בעצירה מוחלטת, הוא ראה את רכבו של מר זנדני והניח שהוא יעצור – מה שהוא לא עשה וניסה לעבור במרווח שנוצר בין שני הרכבים.