סעדון נ' גנם

פסק דין

התביעה שבפני היא תביעה לפיצויים כספיים בגין טענת התובע כי הנתבע הפר התחייבויותיו והבטחותיו כלפיו, וזאת בהתאם לטענותיו כפי שתובאנה בהמשך הדברים.

כמו כן הגיש הנתבע תביעה שגנכד נגד התובע.

להלן טענות הצדדים כפי שהובאו בכתבי התביעה, בכתבי ההגנה ובדיון בבית המשפט:

לטענת התובע, לפני כשש שנים, בהיותו מיודד עם הנתבע, החליטו השניים להזמין ממר רוני שמר שמן ומתקנים שהוזמנו על ידו מקוריאה הדרומית. התובע הסכים לשלם על חלקו של הנתבע בעסקה משום שלאחרון לא היה כסף והשניים היו שותפים שווים בקנייה. כמו כן, הוא שילם על דברים בעבור הנתבע, כגון: 34,000 ₪ לקניית מונית וכן הלוואות נוספות מפעם לפעם וזאת ללא ריבית והצמדה.

מאותו יום ואילך, החליט הנתבע שלא לעשות עסקים יותר עם התובע, הנתבע החל במכירת השמנים וטען כי מכר זאת בעבור התובע וחתנו אך לא כך היה. הנתבע טען כי אשתו איבדה 60% עקב אי דיווח למס הכנסה, למע"מ ולביטוח לאומי אך, למעשה, דובר במעשה רמאות מטעמו על מנת ל"חסל" את הפרשה ללא משפט. התובע פנה אל הנתבע באוגוסט 2007 ובנובמבר 2008 אך האחרון לא הואיל להגיב לפניות אלה.

הנתבע מסרב להכיר בהסכמות שנעשו ובהבטחות שנתן למרות התכתבותו עם מר שמר, המעידה כי הייתה לו כוונה לשלם על הציוד שהוזמן ולקחתו. בשל העובדה שיחסי התובע והנתבע עלו על שרטון, הודיע האחרון על ביטול ההזמנה באופן מפתיע וזאת לאחר שהציוד כבר הוזמן מחו"ל והגיע לישראל.

התובע טען, בכתב ההגנה שכנגד, כי ההתחייבויות האמורות התרחשו בפתח תקווה, באורנית וברמלה. הוא כנציג של הנתבע בקנייה, נסע לאורנית, הביא את הציוד מהיבואן לפתח תקווה והנתבע לקח את הציוד מביתו של התובע.

לטענתו, הנתבע איים עליו ועל בני משפחתו ובשל כך אף הוזהר על ידי המשטרה.

בתגובה לטענות הנתהע, השיב, כי הנתבע תובע עבור כל יום עבודה 500 ₪ וזאת עבור ארבעה ימי עבודה, דהיינו 2,000 ₪. לטענת התובע, גם אם הנתבע מרוויח 500 ₪ ביום, הופעתו בבית המשפט אינה נמשכת ארבעה ימים.

לדבריו, הנתבע לא ציין כי בנו עובד יחד עימו במונית ומתחלף עימו במשמרות וזאת כמובן ללא דיווח ראוי למע"מ ולמס הכנסה, כפי שהנתבע לא דיווח על עבודתה של אשתו במשך 18 שנים בעוד שהיא נהנתה מקצבת נכות וובכך רימתה את הביטוח הלאומי בשכן, עבדה וקיבלה קצבה.

עוד הוסיף התובע כי אין זה ברור כיצד הנתבע מכחיש את נגיעתו לדברים שבנידון לאחר שנכח עימו במספר רב של פגישות וישנן 32 הודעות מייל שנשלחו ממנו, מכתבים בכתב ידו וכן כתובתו המופיעה על קטלוגים, ששלח גם לתובע, ועל קלטות.

התובע מסר כי בתביעה הקודמת שהגיש באשר למחלוקת שבין הצדדים, הועלה רק הנושא של הנורות והשמנים אך הנתבע לא חויב בכך משום שלא היו קבלות חתומות על ידו אלא היה רק רישום שהתובע ניהל משום שנתן אמונו בנתבע.

התובע, מר אשר סעדון, הוסיף וטען, בבית המשפט, כי הוא מימן לנתבע את קניית המונית וכן הלווה לו כספים לאורך חייו. כמו כן, ישנם סעיפים בדו"ח המעידים על כך שהנתבע הזמין את הציוד.

מר סעדון מסר כי טענתו של הנתבע לגבי הההליך הקודם שהתנהל בנוגע למחלוקת ביניהם, אינה רלוונטית לעניין מאחר שאין מדובר באותו סכסוך אלא בהמשך לו.

במקרה זה תביעתו של התובע היא בגין 4,000 ₪ שמגיעים לו, לטענתו, מהנתבע בשל שמנים וציוד שהזמין. הנתבע טען כי מעולם לא היה באורנית, אך התובע הביא עימו לדיון עד שדיבר עם הנתבע לגבי העניין ואף התכתב עימו בדואר אלקטרוני.

על מנת לתמוך בכל טענותיו הפנה התובע את בית המשפט אל תכתובות שונות, אל רשימת הציוד שהוזמן, אל מזכר הנוגע להלוואה, אל כתב הגנתו של הנתבע, אל אישור משלוח בדואר רשום ואל קטלוג הציוד ממנו נעשתה ההזמנה.

לטענת הנתבע, הוא נהג מונית במקצועו והיה שכן של התובע במשך יותר מ-18 שנים.

הוא נדהם כאשר קיבל לביתו תביעה נוספת שהגיש נגדו התובע בשל העובדה שמדובר בעניין שכבר הוגשה לגביו תביעה, שמספרה 1135/08, בבית המשפט בפתח תקווה והתובע קיבל בגינה מהנתבע סכום של 1133.05 ₪ - על כן מדובר במעשה בית דין.

הנתבע טוען כי הוא קורבן של מעשה רדיפה וקנטרנות על ידי התובע.