סעדה נ' צאיג ואח'

פסק דין

התביעה שבפני היא תביעה לפיצויים כספיים בגין טענת התובע כי הנתבעים הפרו התחייבויותיהם כלפיו, וזאת בהתאם לטענותיו כפי שתובאנה בהמשך הדברים.

יצויין בפתח הדברים, כי תביעה דומה קודמת, בין צדדים אלה, באשר לאותה דירה ממש, נדונה זה לא מכבר בפני בית המשפט, וחלק מן הטענות כבר הועלו באותה תביעה.

להלן טענות הצדדים כפי שהובאו בכתבי התביעה, בכתבי ההגנה ובדיון בבית המשפט:

לטענת התובע, הדירה שבבעלותו, ברחוב חפץ חיים 13 בפתח תקווה, הושכרה לנתבעת 1 החל מיום 10/09/08 ועד יום 09/09/09. חודשיים לפני תום השכירות ביקש התובע מהנתבעים להראות את המושכר לשוכרים פוטנציאליים, זאת מכוון שלא היה מעוניין להמשיך להשכיר את הדירה לנתבעים. התובע קבע עם הנתבעים יומיים בשבוע על מנת לא להטרידם במשך שאר ימי השבוע .

לאחר פעמיים, סירבו בתוקף הנתבעים להראות את הדירה , על אף שהיה שוכר פוטנציאלי שחפץ בדירה. כל בקשותיו של התובע לא נענו.

הדירה נמסרה באיחור של יום ובנוסף, לא שולמו תשלומי גז וחשמל שנדרש לשלמם בטרם עזבו הנתבעים את המושכר. בנוסף, התובע השכיר את הנכס באיחור של חודשיים וזאת לאחר שהוזל מחיר השכירות ב-250 ₪ לחודש. התובע נשא בתשלומי ארנונה וועד בית שלא שולמו.

לטענת התובע, הרי שמדובר בהפרה יסודית של החוזה.

התובע, מר יצחק סעדה, טען בבית המשפט, כי חתם על חוזה לשכירות ביום 10/09/08. לטענתו, כאשר שאל כמה נפשות יגורו במושכר נענה כי הנתבעת וביתה בת ה-11.

כאשר ביקש להראות את הדירה לשוכרים פוטנציאליים, אפשרו לו להיכנס רק פעמיים.

לטענתו, נגרם לו נזק מאחר ולא התאפשר לו להראות את הדירה לשוכרים נוספים ולפיכך, הדירה נותרה חודשיים ריקה. בשל כך, היה עליו להפחית במחיר השכירות .

בתמלול השיחות בין התובע לדייר המושכר עולה כי, הדייר ביקש מהתובע לא להגיע וציין בפניו כי לא ייתן לו להיכנס . הדייר מציין בפני התובע כי הוא מעוניין שיביא שוכרים לראות את המושכר בחודש תשיעי, סמוך לסיום החוזה.

התובע תמך תביעתו בקבלות תשלום, בחוזה השכירות ובתמלולי שיחות.

לטענת הנתבעים, דבריו של התובע אינם נכונים, זאת מכוון שאפשרו לו להראות את הדירה לשוכרים פוטנציאליים כ-7 חודשים לפני תום מועד השכירות.

בנוסף, לטענתם, הדירה פונתה במועד הקבוע, על אף שהתובע טוען כי פונתה ביום למחרת. הנתבעים צירפו קריאת מונים ממועד הפינוי הקבוע, דהיינו, 09/09/09, וטוענים כי הדירה הייתה מוכנה לפינוי, אך התובע סירב לקבלה.

הנתבעת 1 ציינה כי התובע התנה את בואו לדירה בכך שזו תבוא ללא בעלה, הנתבעת 1 סירבה להימצא בנוכחות התובע בלבד.

הנתבעת, גב' סנירה צאיג, טענה בבית המשפט כי, כאשר ביקש התובע להראות את הדירה הרי שאפשרה לו לעשות כן. בנוסף, תשלום הגז הוא התשלום היחיד שלא הספיקה לשלם ואותו שילם התובע.

הנתבעים תמכו טענותיהם במסמך המתאר את קריאת מונים, בקבלה לתשלום ארנונה ובקבלה לתשלום חשמל.

כמו כן הציגו הנתבעים זכרון דברים בין התובע לבין אחר, הנושא תאריך 08/04/09, דהיינו בתוך תקופת השכירות ולפיה מוכר התובע את דירתו זו לאותו אדם אחר שהלה ראה אותה ובדק אותה והא ראיה, כי הם לא מנעו ממנו לעשות בדירה כרצונו.

הנתבעת טענה כי התובע שב ומטריד אותה בהגשת תביעות לבית המשפט לתביעות קטנות ואינו מניח לה. הנתבעת הציגה כאמור קבלות לתשלום הארנונה, חשמל ואף לוועד הבית, לרבות 1/3 מחודש ספטמבר ואישרה כי אכן את חשבון הגז טרם הספיקה לשלם ועל כן, תשלום זה עליה להשיב לתובע.