סעד נ' אגבאריה ואח'

פסק דין

1.בתביעה שפניי עותר התובע לחייב את הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") לפצותו בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו מ.ר 73-425-59 (להלן: "רכב התובע") כתוצאה מרשלנות הנתבע. לטענת התובע, ביום 3.4.2010 "בעת שרכב התובע היה במצב של חניה בצד הכביש בשכונת עין אברהים באום-אל-פאחם, הוא נפגע בצד הקדמי הימני ובחזית הקדמית הימנית של הרכב" וזאת לאחר שרכב מ.ר 37-286-08 (להלן : "רכב הנתבע"), נהוג בידי הנתבע, פגע ברכב התובע.

2.תחילה, הוגשה התביעה כנגד הנתבע וכנגד הנתבעת מס' 2 "הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ" כמבטחת רכב הנתבע מפני נזקי צד ג'. התביעה כנגד הכשת הישוב נמחקה, לאחר שטענה כי הנתבע נהג רכבו לאחר שרישיונו נשלל ע"י בית המשפט, ועל כן אין פוליסת הביטוח מכסה הנזקים שנגרמו עקב רשלנות הנתבע. לפיכך, הסכים התובע למחוק את התביעה כנגד הנתבעת, בשלב זה.

3.בכתב התביעה עותר התובע לחייב את הנתבע לשלם לו פיצויים לפי הפירוט שלהלן: עלות תיקון רכב התובע עפ"י חוות דעת מטעם שמאי שצורפה לכתב התביעה - סך 4,857 ₪; עלות חוות דעתו של השמאי - סך 500 ₪; השבתת רכב התובע, בהיותו "רכב מסחרי" - סך 2,500 ₪; והוצאות שונות וביטול זמן, סך 1,000 ₪.

4.תחילה הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעים, בו נטען כי התאונה אירעה בשל רשלנות התובע, אשר התבטאה, בין היתר, ביציאה מן החניה והתפרץ לכביש (סעיף 10 (א) לכתב ההגנה).

5.השאלות שבמחלוקת הן: מיהו הצד האחראי לתאונה, וככל שייקבע כי הנתבע התרשל, האם יש להטיל על התובע אשם תורם, ומהו גובה הנזק שנגרם לתובע.

הכרעה:

6.התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. הנתבע לא חקר את התובע על תצהירו ועל כן האמור בתצהיר לא נסתר כלל. בתצהירו טען התובע, כי בעת התרחשות התאונה חנה רכבו בצד הכביש, ובעוד הוא ורעייתו ישובים בתוך הרכב - נפגע הרכב בחלקי הימני קדמי וחזית הקדמית ימנית, מאחר ורכב הנתבע התנגש ברכב התובע.

7.מאידך, לא הוגש תצהיר מטעם הנתבע, והוא העיד בפניי. לטענתו הוא סטה ממסלול נסיעתו בשל ילדים שחצו את הכביש. עפ"י התרשים שערך הנתבע (נ/1 ) הוא נסע בירידה, כאשר רכב התובע עמד בצד ימין (בכיוון נסיעתו). לטענתו רכב התובע בלט והוא היה באמצע הכביש בניסיון לצאת מן החניה, כאשר עפ"י התרשים רכב התובע עמד באופן מאונך לכיוון התנועה (ראו נ/1 בו סימן הנתבע את רכב התובע באות ב').

8.אין בידי לקבל את גרסת הנתבע ואני מבכר את גרסת התובע על פניה, וזאת מן הנימוקים שלהלן:

א)גרסת הנתבע, כפי שנטענה בפניי וכפי שהיא עולה מן המסמך נ/1 אינה מתיישבת עם מוקדי הנזק. עפ"י חוות עדתו של השמאי שצורפה לכתב התביעה (ואשר עליה לא נחקר השמאי) נגרם נזק למגן קדמי ימני, פנס איתות ימני, סורג קדמי, פנס ראשי ימני. טענות הנתבע באשר לנסיבות התרחשות התאונה אינן יכולות לדור בכפיפה אחת עם מוקדי הנזק הנ"ל, זאת מאחר ולא ברור כיצד נפגע צידו הימני של רכב התובע, מקום שרכב התובע התכוון לצאת, כך עפ"י הנטען, מחניה מצד ימין כאשר הוא עומד באופן מאונך לכיוון נסיעתו של הנתבע ופניו אל הכביש.

ב)טענת הנתבע בפניי אינה מתיישבת עם הודעתו לחברת הביטוח (נספח ו לתצהיר הנתבע), שם הוא טען "בירידה בכביש חד סטרי, רכב צד ג' יצא מצד ימין, בדיוק ילד חצה את הכביש, ברחתי הצידה לכיוון צד ג' לצד ימין ופגעתי בו. אני אשם שסטיתי וצד ג' אשם מאחר ולא נקט אמצעי זהירות". הואיל והנתבע הודה כי הוא סטה ממסלול נסיעתו, הרי התרשל בנהיגתו, שכן מדובר בשטח עירוני ועל הנתבע היה לנהוג בזהירות ובמהירות שתאפשר לו לבלום את רכבו מקום שבו מתפרץ ילד לכביש.

ג)הנוסף, במכתב שצורף לתצהיר עדות ראשית- כנספח ח' ולכתב התביעה, מודה הנתבע באחריותו לאירוע התאונה, כאשר במכתב הנ"ל, טוען הוא כי החליק. אומנם, משום מה לא התייחסו הצדדים למכתב זה, והנתבע לא נתן כעל הסבר לקיומו, ואולם ממנו ניתן להסיק גרסה אחרת שלא נטענה בכתבי הטענות או בעדותו בפני בית המשפט.

ד)הנתבע לא הרים את הנטל המוטל עליו, ועל כן לא הוכיח כי התובע התרשל וכי יש לזקוף לחובתו אשם תורם.

9.לפיכך, אני קובע כי הנתבע הוא הנושא באחריות לתאונה, שכתוצאה ממנה ניזוק רכב התובע.

10.באשר לנזק, מאחר והשמאי לא נחקר את חוות דעתו, אני מקבל את האמור בחוות דעתו של השמאי מטעם התובע, אשר העריך את הנזקים שנגרמו לרכב התובע בסך 4,875 ₪ (כולל מע"מ). כמו-כן אני מקבל טענת התובע, לפיה שילם לשמאי סך 500 ₪ בגין שכר טרחתו.

11.באשר לנזקים העקיפים, לרבות השבתת הרכב, "בהיותו רכב מסחרי", החלטתי שלא לפסוק פיצוי בגין ראש נזק זה; לא הוכח בפניי משך התקופה בה הושבת הרכב, ולא הוכח בפניי נזק ממון, ואין לפסוק לתובע בגין ראש נזק זה על דרך האומדנא. באשר להוצאות התובע ובזבוז זמנו, החלטתי לפסוק לו על דרך האומדנא סך 300 ₪.

12.סוף דבר, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך 5,657 בתוספת הפרשי והצמדה וריבית כחוק מיום הגשת כתב התביעה ועד היום. כמו-כן בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 1,300 ₪ והוצאות משפט בסך 700 ש"ח. הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"א, 06 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: