סעאידה נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית, למשך 30 ימים, אשר הוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה, ביום 03/01/12.

על פי כתב האישום, בתאריך 02/01/12 בשעה 12:38 נהג הנאשם במשאית ועקף רכב אחר כשהדרך לא היתה פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר ביצוע עקיפה בבטחה ובכך גרם לסיכון נסיעתו של רכב אחר, בניגוד לתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה.

ב"כ המבקש עתר לביטול הפסילה המנהלית שכן הנאשם ביצע עקיפה אולם הדרך היתה פנויה. לדבריו, הרכב שנסע לפני המבקש נהג בשול והנאשם עקף אותו על אותו נתיב, מבלי לעבור לנתיב הנגדי וסיים העקיפה בבטחה, מבלי לסכן את התנועה ממול. ב"כ המבקש הוסיף כי עברו התעבורתי של המבקש אינו מכביד וכי המבקש נהג משאית וללא הרישיון יאבד מקור פרנסתו.

ב"כ המשיבה טען לקיום ראיות לכאורה לכך שבעת שהמבקש ביצע עקיפה, הן המשאית שנסעה לפני המבקש והן רכב שנסע בנתיב הנגדי נאלצו לרדת לשוליים על מנת למנוע תאונת דרכים. עוד הפנה ב"כ המשיבה לעברו התעבורתי של המבקש וציין כי נהיגתו מסכנת את הציבור.

מעיון בתיק החקירה, קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום:

עפ"י דו"ח הנסיבות, המבקש נהג במשאית מכיוון בית שאן לכיוון עפולה. רכב הנאשם עקף "משאית גדולה" שנסעה לפניו, כשהוא עובר לנתיב הנגדי. רכב פרטי שהגיע ממול נאלץ לסטות לשול ולבלום, על מנת למנוע תאונה חזיתית עם המבקש. המשאית הנעקפת נאלצה לסטות אף היא לשול, על מנת למנוע תאונה. הניידת המשטרתית נסעה אחרי הרכב הפרטי הנ"ל ומשם הבחינה במרחק המצטמצם בין משאית המבקש לבין הרכב הפרטי, בבלימת הפרטית וירידת הפרטית והמשאית הגדולה כל אחת לשול בכוון נסיעתה.

ב"דברי הנהג" שתועדו בדו"ח נרשם: "זה היה שיקול הדעת של הנהג שבא ממול, הוא ירד לשוליים כדי להיות בטוח".

לדברי המבקש, נהג הפרטית ירד לשוליים, משום שחש חוסר בטחון נוכח עקיפת המבקש.

טען הסנגור כי המשאית שנסעה לפני המבקש ירדה לשוליים ולכן המבקש המשיך לנהוג בנתיב נסיעתו בעת העקיפה ולא עבר לנתיב הנגדי. מדו"ח הנסיבות עולות נסיבות שונות: המבקש עבר לנתיב הנסיעה הנגדי במהלך העקיפה וסיכן את התנועה הבאה ממול. בעקבות הסיכון שהסב לתנועה ממול וכדי למנוע תאונה, ירדה המשאית שלפניו לשול ובכך אפשרה למבקש לשוב לנתיב נסיעתו תוך סיום העקיפה בבטחה ומבלי להתנגש ברכב הפרטי שבא ממול. תגובת המבקש בדו"ח, המתייחסת לנהג שבא ממול, מחזקת את המעבר לנתיב הנגדי כמתואר ע"י השוטר.

הנה כי כן, קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום.

העבירה המיוחסת למבקש הנה חמורה ולא אחת מהווה גורם לתאונות דרכים קשות.

נסיבות ביצוע העבירה המיוחסת למבקש חמורות במיוחד. המבקש נהג במשאית, שהנה כלי רכב מסוכן ביותר לאור מימדיו הגדולים, ובמהלך נהיגתו יצא לעקיפת משאית אחרת, על הנתיב הנגדי, תוך חסימת כל הנתיב הנגדי, הגם שהבחין בכלי רכב המתקרבים לעברו בנתיב הנגדי.

תאונת דרכים מסוכנת נמנעה רק בשל תושייתם של הנהגים האחרים שהיו מעורבים באירוע: המשאית הנעקפת השכילה לרדת לשול בכוון נסיעת המבקש ובכך אפשרה לו לשוב לנתיב נסיעתו ולפנות את הנתיב הנגדי, והרכב הפרטי שהגיע ממול בלם וירד אף הוא לשוליים, בכוון נסיעתו, כדי להימנע מהתנגשות חזיתית בינו לבין משאית המבקש.

המבקש נוהג משנת 1971 ולחובתו 153 הרשעות קודמות בתעבורה. בעשר השנים האחרונות נרשמו לחובת המבקש 6 הרשעות, שהאחרונה מהן משנת 2009. יתכן שבשנים האחרונות שינה את אופי נהיגתו, אולם בנסיבותיו החמורות של האירוע דנן ולאור עברו של המבקש, כמכלול, לא שוכנעתי כי אין בהמשך נהיגתו של המבקש משום סכנה לציבור המשתמשים בדרך ואיני רואה לנכון לחשוף את הציבור למסוכנותו בטרם תחלוף תקופת הצינון המלאה.

נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות של המבקש, שהינו בן 60, מפרנס יחיד, אב ל–11 ילדים ומתפרנס מנהיגה, אולם אין די בנסיבות המתוארות כדי להצדיק ביטול הפסילה המנהלית או קיצור משכה, בראי חומרת העבירה ונסיבותיה ועל רקע עברו של המבקש.

לא שוכנעתי כי המשך נהיגתו של המבקש אינו מסכן את ציבור המשתמשים בדרך ולכן הבקשה נדחית.

5129371

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.