סע"ש 9671-07-15

1.התובעת שימשה כמדריכת טיולים אצל הנתבעת במשך כארבע שנים.

בהליך זה השאלה המשפטית המרכזית המתעוררת היא מהו ההסדר הנורמטיבי החל על הצדדים – האם חל עליהם ההסכם הקיבוצי בענף מורי הדרך או שחל עליהם צו ההרחבה בענף זה. שאלה זו רלוונטית במיוחד בהתייחס לרכיב התביעה הנוגע לתמורת עבודה בשעות נוספות, המהווה את הרכיב העיקרי בתובענה. מעבר לכך נתבעו דמי חגים, פדיון חופשה, פדיון הבראה, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקופת גמל ותוספת שכר "גמול הדרכה בשתי שפות".

מלבד המחלוקת לגבי זכויות סוציאליות כספיות, בין הצדדים נטושה מחלוקת לגבי נסיבות התפטרותה של התובעת, במיוחד אם אלה באו על רקע הפלייתה מטעמי גיל.

2.רקע עובדתי

א.הנתבעת היא חברת נסיעות שהעסיקה את התובעת כמדריכת טיולים מיום 1.7.10 ועד לחודש נובמבר 2014.

ב.התובעת היא מדריכת טיולים וותיקה בעלת וותק של כ-48 שנים לערך, נקלטה לעבודה אצל הנתבעת בהיותה כבת 70 שנים ועבדה בנתבעת עד להתפטרותה.

ג.התובעת עבדה רק אצל הנתבעת ושכרה היומי עמד על כ-200 דולר ליום (תעריף המרה נקבע בהתאם לממוצע חודשי של שער המטבע; ר' תלושי שכר נספח א' לתצהיר התובעת).

ד.במסגרת עבודתה התובעת הדריכה תיירים זרים הן בשפה האנגלית והן בשפות נוספות (התובעת דוברת גם ספרדית וצרפתית).

ה.בשלב כלשהו, לקראת סיום עבודתה של התובעת, בשנת 2013 הנתבעת הצטרפה ללשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל.

3.להלן תמצית טענות התובעת:

א.על הצדדים חלות הוראות צווי ההרחבה בענף מורי הדרך. הצו הרלוונטי הוא משנת 2009, בו נקבע כי יום עבודה רגיל של מדריך טיולים הוא בן 8 שעות. מאחר שעל פי גרסת התובעת, היא עבדה בהיקף של כ-11 שעות ביום ואין חולק שלא שולמה לה תמורה בגין עבודה בשעות נוספות, היא זכאית להפרשי שכר, הן מכח צו ההרחבה הן ומכח חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 (להלן – חוק שעות עבודה ומנוחה).

ב.הנתבעת גם לא שילמה לתובעת סכומים נוספים הקבועים בצו ההרחבה, כגון גמול בגין הדרכה בשתי שפות זרות. כמו כן לא שולמו לתובעת זכויות סוציאליות נלוות: דמי חופשה, דמי הבראה והפרשות לקופת גמל.

בהקשר זה נטען כי התובעת לא וויתרה על תשלום הרכיבים המגיעים לה על פי הדין ובכל מקרה מדובר ברכיבים קוגנטיים שלא ניתן לוותר עליהם.

ג.התובעת הוסיפה וטענה שהיא הופלתה בשל גילה. הנתבעת קיצצה את היקף עבודתה ואף ביטלה טיול בו התובעת היתה אמורה להדריך ושיבצה תחתיה מדריכה צעירה. התנהלות זו כוונה גם כלפי מדריכים מבוגרים נוספים וגרמה לתובעת להתפטר מעבודתה.

4.להלן תמצית טענות הנתבעת:

א.על הצדדים חלות הוראות ההסכם הקיבוצי בענף מורי הדרך. אף שהנתבעת לא היתה חברה בארגון המעסיקים החתום על ההסכם, התובעת ביקשה שהוראות ההסכם הקיבוצי יחולו עליה בדומה לתנאי עבודתה במקום עבודתה הקודם, בחברת "אגד".