בפני בית הדין בקשת התובע לפיצול סעדים.
המבקש הגיש תביעה למתן צו להחזרתו לעבודה אצל הנתבעת, וטען כי פיטוריו נעשו שלא כדין.
המבקש עתר לפיצול סעדים וטען כי באם תתקבל תביעתו, והוא יוחזר לעבודתו אצל הנתבעת, לא תקום עילה לתשלום פיצויים ותנאים סוציאליים. מאידך, באם תידחה התביעה, הרי שהמבקש יהיה זכאי לפיצויי פיטורים ומרכיבים נוספים. לטענתו, כל עוד לא התקבלה החלטה ביחס לתביעה שהוגשה, לא ניתן לאמוד את הנזק שצמח לתובע עקב פיטוריו ובדבר הפיצויים והמרכיבים האחרים שמגיעים למבקש עקב פיטוריו על ידי המשיבה.
המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי שילמה למבקש פיצויי פיטורים מלאים, לפנים משורת הדין, כיוון שהנסיבות בהן פוטר המבקש, קרי: מעילה ושליחת יד בממון המעסיק, מצדיקות פיטורים תוך שלילת הפיצויים. עוד טענה המשיבה כי לא מדובר בסעדים שמקורם באותה עילה ועל כן תקנה 26 לתקנות בית הדין לא חלה. לטענת המשיבה, התובע יכול היה לכלול בכתב התביעה, כסעד חלופי, את כל הזכויות להן הוא טוען והמבקש נקט בהליך זה על מנת להתחמק מתשלום אגרה.
דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפסיקה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.