סע"ש 8735-06-15

בפניי בקשת התובעת לגילוי מסמכים ותגובת הנתבעת. לאחר שהוגשו מספר תגובות ותשובות מטעם הצדדים הצטמצמה רשימת המסמכים המבוקשים למסמכים אלו:

• הסכמי פרישה של עובדים שפרשו מהנתבעת בשנת 2013.

• רשימת העובדים שנתקבלו לעבודה בנתבעת לאחר יום ה-15.12.14, תפקידיהם והסכמי העסקתם.

   

הנתבעת טענה כי כבר גילתה את המסמכים הרלוונטיים של הסכמי פרישה של 7 עובדים משנת 2014, השנה בה פרשו התובעות. די בכך לטענת הנתבעת כדי לאפשר לתובעת לבחון אם יש בסיס כלשהו לטענת האפליה. לגבי שתיים מהעובדות שפרשו בשנת 2014 תנאי פרישתם נקבעו בהסכם פשרה בבית הדין ועל כן אין לגלותו ואין לו השלכה על התובעת. לטענת הנתבעת הסכמי הפרישה של השנה הקודמת, שנת 2013, אינם רלוונטיים ואין להקיש בין התנאים שניתנים בכל שנה לזו שאחריה משיקולי תקציב שנתיים ועוד. כך גם בכתב התביעה טענה התובעת (סעיפים 5, 66) כי הופלתה למול עובדים אחרים שפרשו בשנת 2014.

התובעת טענה כי מתוך העובדים שנטען כי גולו הסכמי הפרישה שלהם משנת 2014, ארבעה הם התובעת ושלוש חברותיה שהגישו תביעות דומות בבית הדין שנדונות בפני השופט הח"מ והשופט גולדברג. התובעת עמדה על כך שיגולו גם תנאי הפרישה של שתי העובדות עמן הגיעה הנתבעת להסכמי פשרה.

בית הדין הורה לנתבעת למסור עמדתה באשר להגשת התצהיר שביקשה התובעת וכן באשר לגילוי ההסכמים תוך השחרה למניעת גילוי פרטיהם האישיים של העובדים הרלוונטיים.

הנתבעת צירפה בתשובתה את רשימת כל העובדים שפרשו בשנת 2014 ותנאי הפרישה שלהם (לרבות שתי העובדות שעמן הגיעה להסכם פשרה) וכן צירפה תצהיר באשר לצירופו של נספח לפרוטוקול, כפי שביקשה התובעת.