סע"ש 83498-11-25

1. לפני בקשת התובעת לפסילתי מלשבת בדין בהתאם לסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט) "מחמת חשש ממשי למשוא פנים, ולמצער מחמת פגיעה במראית פני הצדק ובאמון הבסיסי הדרוש להמשך ניהול ההליך בפני אותו מותב."
2. תמצית טענות התובעת

א.        התובעת פעלה באופן עקבי, מידי ובתום לב; התובעת פנתה תחילה בבקשה לקבלת פרוטוקול הדיון מיום 28.04.2026, הגישה בקשה לתיקונו ביום 08/05/2026, ומשזה לא שיקף את מלוא ההתרחשות הגישה בקשת פסלות ביום 03/06/2026.

ב.         במהלך דיון קדם המשפט ציינה התובעת את תקוותה בעבר לשמש כנציגת ציבור בבית הדין ובתגובה השופטת אמרה לה בכעס נוראי ובבוז "אצלי לא היית יושבת על הכיסא הזה", תוך שהיא מטלטלת את הכיסא שלידה קדימה ואחורה, אמירה פוגענית שחוללה אצלה תחושה של דעה קדומה אישית.

ג.         התובעת הסבירה למותב ששכרה בגין הטיפול בבעלה המנוח היה צפוי להתקבל ממימוש זכויות בדירת הוריו במסגרת פינוי-בינוי, שאז הטיחה בה השופטת: "עכשיו הפסדת את התביעה ואת תשלמי הוצאות", אמירה שנועדה להלך עליה אימים כדי שתמשוך את תביעתה.

ד.         התובעת מלינה על אמירות של השופטת לגבי גילה והצורך שלה בכספים, ובכלל זה האמירה: "את אישה מבוגרת, מה תעשי עם כל הכסף, תיסעי יפן?", המהוות התייחסות בלתי רלוונטית המעלה חשש לשקילת שיקולים שאינם ממין העניין בבית דין האמון על הגנה מפני הפליה מחמת גיל.

ה.        עוד מלינה התובעת על כך שהשופטת שאלה אותה בבוז "ממתי את לא בקשר עם הילדים?" ומשענתה "שמיום 31.08.2009", השיבה "או זה הרבה זמן" ושאלה "למה את לא בקשר איתם?", שאלות פוגעניות ואישיות שלא הופנו לנתבעים שישבו מאחוריה כהמשך ישיר להשתלחות בה.

ו.         התובעת הייתה מזכירתו המשפטית של עו"ד דן לפידור והשופטת שאלה אותה "אם אהבת את דן לפידור, ומה הוא היה אומר על תביעה זו?" ומשענתה שהיה גאה בה, השיבה השופטת "אם כך, לא הכרת את עו"ד לפידור", אמירה שנועדה לערער את ביטחונה חרף עבודתה עמו למעלה מ-38 שנים.

ז.         חלק ניכר מההתבטאויות המהותיות הושמטו מהפרוטוקול שהועלה באיחור, חרף בקשתה לתיקון הפרוטוקול, דבר שמעצים את הקושי ומעמיק את הפגיעה באמונה שההליך מתנהל באופן תקין.

ח.        עוד טוענת התובעת לחוסר איזון דיוני לאחר שבא כוחה ביקש שב"כ הנתבעים לא תפנה אליה ישירות, אך השופטת העניקה לה גיבוי מלא ואפשרה לה להצהיר "אני אפנה אלייך מתי שאני רוצה וכמה שאני רוצה", וכן מלינה על סירוב בית הדין להתייחס לפסיקתא של בית המשפט לענייני משפחה.

חוסר האיזון מתבטא גם בכך שהנתבעים לא הגישו כתב הגנה אלא בקשה לסילוק התביעה  על הסף , ובכך שניתנו החלטות בבקשות אחרות בטרם הוכרעה בקשת הפסלות, חרף בקשתה המפורשת להימנע מהכרעות עד להחלטה בפסלות.

3. תמצית טענות הנתבעים

א.        התובעת השתהתה והגישה את בקשת הפסלות רק ביום 03/06/2026, כחודש וחצי לאחר הדיון, מה שמעיד על צעד טקטי מאוחר שנולד רק לאחר שהפנימה את הקשיים המשפטיים ובמטרה לדוג מותב אחר.

ב.         כל ההתנהלות המיוחסת לבית הדין בעניין התאמת התובעת לתפקיד נציגת ציבור אינה זכורה להם, התובעת בחוסר תום לב מעוותת את שאירע באולם, מייחסת לבית הדין מהרהורי ליבה, וממילא אין לעמדה זו השפעה על התיק.

ג.         ביחס לטענת התובעת לאמרה כי הפסידה את תביעתה הרי שבית הדין הסביר לתובעת שהסכמתה לחכות עם שכרה מעידה שלא התקיימו יחסי עובד-מעביד וכי היא עלולה להפסיד ולשלם הוצאות, כאשר זכותו של בית הדין להציג סיכונים וקשיים משפטיים ואין בהתייחסות להוצאות משום איום.

ד.         ביחס לטענות התובעת לאמרות הנוגעות לגילה טענו הנתבעים כי התובעת ציינה בכל הזדמנות שהיא אלמנה בעשור השמיני לחייה ולא ברור מדוע מלינה התובעת על שאלות בעניין זה.