סע"ש 8082-01-15

לפני תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, הפרשי שכר וזכויות סוציאליות נוספות.

תביעה זו מתייחסת, בין היתר, לתופעה חמורה שבה טענת ההגנה המרכזית של המעסיק הינה כי הוא דווח דיווח כוזב לרשויות המוסמכות על העסקת העובד – תושב השטחים, למרות שלא העסיק אותו (כך לטענתו) בפועל.

בהתאם לכך נדרש בית הדין ליתן דעתו לטענות מסוג זה ואף לקבוע את המשמעות הראייתית שיש לייחס להן ואת היקף ועוצמת הראיות שעל המעסיק להציג בפניו על מנת לסתור את החזקה הנובעת מדיווחיו לרשויות המוסמכות.

1. במסגרת כתב התביעה והתצהיר טען התובע בתמצית כי הוא החל לעבוד בשירות הנתבע, כעובד בענף הבניין, החל מיום 1.7.07 ועד למועד סיום עבודתו בחודש פברואר 2014 וזאת, עקב פיטוריו על ידי הנתבע.

2. לגרסת התובע בכתב התביעה ובתצהיר, במהלך כל תקופת העבודה שילם לו הנתבע שכר עבודה נמוך משכר המינימום המתחייב בענף הבנייה ובנוסף, לא שילם את התשלומים המתחייבים בעבור דמי חגים, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי נסיעות ותוספת כלכלה. כמו כן עתר התובע לתשלום פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת, נוכח הטענה כי הוא פוטר וכי הנתבע לא חידש את היתר העסקתו.

3. הנתבע לא הכחיש את העובדה כי הוא החל להעסיק את התובע במסגרת עיסוקו כקבלן עצמאי לעבודות בנייה בחודש יולי 2007 אלא שלשיטתו - בניגוד לדווח שדווח לרשויות, ובשונה מטענת התובע - הוא העסיק את התובע מספר חודשים בלבד עד לחודש ינואר 2008. לגרסת הנתבע בשל קשיים כלכליים שאליהם נקלע בתחילת שנת 2008 הוא חדל לעבוד כקבלן עצמאי ומשכך נאלץ להפסיק את עבודתם של העובדים שעבדו בשירותו ובכלל אלה גם התובע.

4. עם זאת, הנתבע לא הכחיש את העובדה כי הוא המשיך "לשמר" את רישיון העבודה של התובע בישראל ואף דיווח על עבודת התובע לרשויות כאשר לדבריו, בכתב ההגנה ובתצהיר, הטעם לכך היה נעוץ ב"טוב ליבו" ובעובדה שהתובע "התחנן" בפניו כי הוא יעשה כן על מנת לאפשר את המשך העסקתו בישראל. זאת, תוך מתן התחייבות כי סכומי ההפרשות אשר הנתבע יהיה מחויב להעביר בגינו לאגף התשלומים ישולמו לו על ידי התובע. הנתבע אף ציין כי התובע לא היה היחיד שהציג בפניו בקשה מעין זו, כי עובדים נוספים שעבדו עם התובע ביקשו בקשות דומות וכי הוא (הנתבע) נעתר להן "והסכים בטוב לבו". הנתבע הוסיף והעיד כי במהלך כל התקופה שמאז ינואר 2008, הוא פעל בעקביות לחידוש היתר העבודה על שם התובע ואילו התובע מצדו היה מעביר לו את סכומי ההפרשות בהם חויב (הנתבע) למדור התשלומים. הנתבע הדגיש כי מאז תחילת שנת 2008 ואילך - הוא לא העסיק את התובע ולו יום אחד וכי התובע עבד אצל מעסיקים אחרים והשתמש ברישיון העבודה אשר הונפק לו. עוד העיד הנתבע כי לאחר הפסקת פעילותו כקבלן בניין עצמאי ולאור הידע שרכש בענף הוא החל לספק שירותי ניהול עבודה ופיקוח באתרי בניה שונים לחברות ולקבלנים וזאת, עד עצם היום הזה, וכי הוא הנפיק ללקוחותיו חשבוניות מס בגין הסכומים שקיבל עבור שירותים אלה שאותן צירף לתצהירו. הנתבע אף צירף לתצהירו העתק של מסמך, אשר לדבריו התובע חתם עליו, שבו אישר לדבריו התובע את טענותיו, כאמור לעיל (להלן – מסמך ההתחייבות).