סע"ש 7823-12-15

1. בפניי בקשה לפטור מאגרה, שהוגשה ע"י ב"כ המבקש ביום 3.12.2015, בד בבד עם הגשת התביעה כנגד המשיבה.

2. השתלשלות העניינים:

א.התובע הגיש תביעה על סך של 1,798,744 ₪ בגין זכויות סוציאליות שונות, והנתבעת הגישה מצידה כתב הגנה (אף שטרם שולמה האגרה).

ב.התובע הגיש בקשה למתן פטור מאגרה. בהחלטה מיום 18.1.16 ניתנה החלטה כי על המבקש לצרף אישור מעו"ס על המצב המשפחתי והכלכלי וכן תלושי משכורת מעבודתו האחרונה, כנדרש ע"פ התקנות.

ג.ביום 2.2.16 השיב המבקש לא קיימת מערכת רווחה מבוססת בשטחי רשות הפלשיתנאית, בהם מתגורר, על כן צירף אישור ממשרד הרווחה הפלשתיני לפיו לא מקבל סיוע ממשרד הרווחה.

ד.בהחלטה מיום 11.2.16 בית הדין קבע כי המסמכים שהמציא המבקש אינם מהווים אינדיקציה לכך שהוא אינו עובד או מתפרנס. כך גם נותני התעודות ממשרד הרווחה הפלסטיני לא יכלו לאמת את הפרטים, אלא כתבו את הדברים כפי שנאמרו מפיו. מכל מקום, משהמסמכים לא סיפקו את בית הדין, נדחתה בקשת התובע לפטור מאגרה.

ה.על החלטה זו הוגשה בר"ע לבית הדין הארצי 58088-02-16, בה נקבע כי יש לבקש את עמדת הפרקליטות בעניין.

ו.בתשובה השיבה הפרקליטות כי לדעתה אין להעניק פטור מאגרה. מדובר באגרה בסכום של 1,973 ₪ (בהתייחס לגובה התביעה). ע"פ הרציונאל העומד בבסיס תשלום האגרה יש לשלם עבור השירות שניתן וכן יש למנוע תביעות סרק (הטעמים אותם מנתה הנתבעת בהתנגדותה לבקשה). ע"פ רציונאל זה ניתן פטור במקרים חריגים ובמשורה, לבעל דין חסר אמצעים, על מנת שלא למנוע גישתו לערכאות, ובתנאי שיראה חוסר יכולת וכן- שכתב התביעה "יגלה עילה". כמו כן על המבקש לציין אופן מימון שכר הטרחה שלו.

ז.לאור תשובה זו התבקש התובע לציין את אופן מימון שכר טרחת עוה"ד שמייצגת אותו. ואכן בנקודה זו ציין בתצהירו מיום 3.4.16 כי את שכר הטרחה יממן מתוך סכום זכייתו בתביעה.

3. עיקר טענות המבקש:

• הועסק במשך כעשור אצל המשיבה, עד שפוטר ללא הודעה מוקדמת או שימוע. לא שולמו לו פיצויי פיטורים ולא שולם לו שכר המינימום. כמו כן טען כי לא הוענקו לו זכויות נוספות כגון ימי חופשה, דמי נסיעות, דמי חגים, תוספת ותק ועוד.

• המבקש אינו עובד מאז שפוטר למעט בעבודות מזדמנות, ארבע פעמים בחודש במקרה הטוב.

• אין למבקש חשבונות בנק, פיקדונות, נכסים, נדל"ן, רכב , כרטיסי אשראי, קו טלפון קווי.