סע"ש 7544-06-15, אסמאעיל חרפוש נ' פוזניאק בע"מ

1.בפניי בקשת הנתבעת לחייב את התובע, תושב הרשות הפלסטינית, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, אם וככל שתידחה התביעה נגדה.

טיעוני הצדדים:

2. לטענת הנתבעת יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה מאחר שעד כה התובע לא מילא אחר החלטות כב' השופטת יפית זלמנוביץ גיסין מהתאריכים 5.6.16 ו-15.8.16 במסגרתן הוא חויב לשלם הוצאות בסכומים של 2,000 ₪ ו-2,500 ₪ בהתאמה וניסיון גביית ההוצאות לא עלה יפה.

3.הבקשה הועברה לתגובת התובע עד ליום 26.9.16 ולא הוגשה כל תגובה מטעמו.

דיון והכרעה:

4.לאחרונה תוקנו תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 ובמסגרת זו הוסף סעיף 117א' הקובע כדלקמן:

"(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה".