סע"ש 7449-10-16

בפני בקשה שהגישה הנתבעת לעיכוב ההליכים המשפטייים והעברת הסכסוך לבוררות על פי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ה – 1965.

עיקרה עובדות הצריכות לעניין

1. התובע יליד 1991 שחקן כדורגל במקצועו.

2. לטענת התובע ביום 26/8/14 נחתם בינו לבין קבוצת מכבי עמידר (להלן: "הנתבעת") "הסכם שחקן" לפיו יועסק התובע על ידי הנתבעת בעונה 2014/2015 למשך 10 חודשים ובתמורה ישולם לו שכר כולל בסך 120,000 ₪ וכן התחייבה הנתבעת להשתתף בעלות שכר הדירה של התובע בסך 2,000 ₪ בחודש.

3. ביום 6/10/16 הגיש התובע כתב תביעה במסגרתו טען כי הנתבעת לא עמדה בתשלומים שאותם התחייבה לבצע על פי ההסכם, ונותרה חייבת לו סכום בסך כ- 59,000 ₪ בגין השכר החוזי שהוסכם וכן 16,000 ₪ בגין השתתפות בשכר דירה.

   עוד טוען התובע, כי הנתבעת לא שילמה לו פדיון חופשה בסך 4,017 וכי הוא זכאי לפיצוי בגין הלנת שכר.

   טענות הצדדים בבקשה לעיכוב ההליכים

4. ביום 21.11.16 הגישה הנתבעת בקשה לעיכוב ההליכים בתיק. לטענתה, בהתאם להוראות סעיף 10 לחוק הספורט התשמ"ח – 1988 ולכללים שנקבעו בתקנון ההתאחדות לכדורגל, ובכלל זה תקנון המוסד לבוררות, על הצדדים להביא את הסכסוך שביניהם להכרעת המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל. לפיכך לדידה, יש לעכב את ההליכים בתיק דנן ולהעביר את הסכסוך להכרעת המוסד לבוררות של ההתאחדות.

5. התובע השיב לבקשה וטען כי המוסד לבוררות איננו מוסמך לדון בזכויות קוגנטיות של התוע כעובד, ובכלל זה הזכות לשכר, לפיצויי הלנת שכר ולפדיון חופשה, באשר עניינים אלה נתונים לסמכותו היחודית של בית הדין לעבודה ואינם ברי בוררות. התובע מפנה לפסק הדין בבג"צ 760/79 דיין נ' בית הדין לעבודה. וכן לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בתיק ע"ע 791/05 דורון כץ ואח' נ' רועי ספיר ולבר"ע 575/09 מועדון הכדורגל הפועל ירושלים נ' רונן שוויג.