סע"ש 6944-06-15 איוון קושלקוב נ' אלסטום ישראל בע"מ

1.לפנינו בקשת המבקש למתן צווי מניעה זמניים כדלקמן:

צו המורה למשיבה להשיב לו את הכספים שנטען על ידו, כי הופחתו משכרו לחודשים אפריל ומאי 2015; צו המורה למשיבה לשלם לו את כל שכרו מיום קבלתו לעבודה ועד ליום תחילת העבודה בפועל; צו המורה להימנע מכל פגיעה בתפקידו ובעבודתו לרבות בתנאי השכר וצו המורה למשיבה להימנע מפיטוריו עד להכרעה בתיק העיקרי או לחילופין לקבוע כי המבקש רשאי להתפטר מעבודתו ודין התפטרותו יהיה כדין מפוטר. (להלן:"הבקשה")

2.הבקשה לא הוגשה כדין. לא צורף לה תצהיר בהתאם לדרישת תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

3.מרבית הסעדים המבוקשים בבקשה הם למעשה סעדים כספיים.

המבקש דורש השבת הסכומים שהופחתו משכרו לחודשים אפריל ומאי 2015 וכן דורש הפרשי שכר נוספים שלטענתו לא שולמו לו.

גם הסעד הנוסף הנדרש, ליתן צו המורה להימנע מכל פגיעה בתפקידו של המבקש ובתנאי העסקתו, מתייחס למעשה לסעד כספי - הפחתת רכיב אחזקת הרכב (סעיף 3 לבקשה) והפחתת דמי המחלה (סעיף 38 לבקשה).

4.הלכה פסוקה היא שככלל לא ינתן סעד זמני שעניינו חיוב כספי, (בבר"ע (ארצי) 2438-12-12 שוקי משעול - מדינת ישראל (30.12.2012)  ובר"ע (ארצי) 707/08 חגי בן אהרון- משטרת ישראל (12.2.09)).

לגבי הסעדים הכספיים, עומדת למבקש הזכות להגיש תביעה כספית לבית הדין.

למעלה מן הצריך יצוין גם, כי אפילו נניח, ולו בדוחק, כי הסעדים האחרים המתייחסים לסיום העסקתו של המבקש, אינם כספיים, עדיין יש לדחות את הבקשה גם בהתייחסות אליהם שכן אין פירוט עובדתי לכך בבקשה וכאמור גם לא צורף לה תצהיר.