סע"ש 67240-09-16

1.לפנינו בקשה שהוגשה מטעם המבקש לתת סעדים זמניים, להורות למועצה האזורית מטה יהודה (להלן – המועצה) לפעול בהתאם להוראות הדין ולקיים את ההחלטה שנתקבלה במועצה ביום 3.8.2016 - לפיה יש לשלם למבקש את שכרו בגין התקופה בה נבצר ממנו להתייצב במועצה.

2.הרקע והשתלשלות העניינים:

א.המבקש, מכהן כראש המועצה החל מחודש 2/2009.

ב.בחודש 12/2015 נפתחה חקירה פלילית בעניינו של המבקש על ידי משטרת ישראל.

עם פתיחת החקירה הורחק מהמועצה מכוח החלטה שיפוטית (כעולה מסעיף 17 לתשובת משרד הפנים).

ג.בחודש יוני 2016 הגיעו המבקש ומשטרת ישראל להסכמות על תנאי שחרור מגבילים, הסכמות שקיבלו תוקף של החלטה (החלטה מיום 7.6.2016 בתיק 45000-12-15). וזוהי לשון הודעתם של הצדדים לבית המשפט השלום:

"הצדדים מודיעים על הסכמה להארכת התנאים המגבילים כפי שנקבעו בהחלטות בית המשפט עד כה (וטרם פקעו) בתיק... ותיק... לרבות המפורט להלן:

1. הארכת כל התנאים המגבילים שנקבעו בהחלטות בית המשפט השונות עד כה ולגבי המשיב 1 – לרבות הרחקתו ממועצת מטה יהודה או מכל עיסוק הקשור למועצה או לחברה הכלכלית, במישרין או בעקיפין, וזאת עד ליום 15.1.2017 וכפוף למפורט להלן..." (ההדגשות אינן במקור – י.ש).

ד.בחודש ינואר 2017 הגיעו המבקש והפרקליטות להסכמות לפיהן המבקש יורחק מהמועצה וייאסר עליו לעסוק בעיסוקי המועצה עד ליום 20.7.2017.

לאחר מכן, ואם יועמד המבקש לשימוע, תוארך תקופת ההרחקה בשלושה חודשים.

ה.אין מחלוקת בין הצדדים כי מאז מעצרו המבקש אינו עובד ואינו מבצע את תפקידו כראש המועצה.

ו.ממועד מעצרו, על אף הרחקתו מהמועצה, המשיך המבקש לקבל תשלום חודשי מהמועצה, בגובה שכרו, זאת עד לחודש יוני 2016.

ז.ביום 31.5.2016 שלח סגן ממונה מחוז ירושלים במשרד הפנים מכתב לסגן ראש המועצה שכותרתו "תשלום שכר ראש מועצה" לפיו עמדת משרד הפנים היא כי בנסיבות העניין המבקש אינו זכאי לתשלום שכר עבודה משאין באפשרותו למלא את תפקידו נוכח היותו במעצר וחלופות מעצר.

ח.ביום 9.6.2016 הודיעה המועצה למבקש כי על פי הוראות סגן הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים, בתקופה בה נבצר מהמבקש לכהן כראש המועצה בפועל ולהפעיל את סמכויותיו כדין, אין הוא זכאי לתשלום שכר חודשי (נספח ג/1 לבקשה). לאור האמור ולאור העובדה כי לעובדי מועצה אשר הורחקו מעבודתם בתקופת חקירות, נזקף השכר ששולם על חשבון ימי החופשה שנצברו לזכותם. השכר ששולם למבקש אם כן בחודשים ינואר 2016 – מאי 2016 שולם בחלקו כנגד קיזוז ימי חופשה. נכון לחודש אפריל 2016, יתרת ימי החופשה של המבקש עומדת על 14 ימי חופשה בחסר. לפיכך ולאור העובדה כי טרם הובאו לידיעת המבקש הוראות משרד הפנים, נאמר לו כי שכר חודש מאי ישולם כנגד התחשבנות עתידית וקיזוז זכויות עתידיות.

ט.ביום 21.6.2016 פנה המבקש באמצעות ב"כ אל המועצה וטען כי הוא זכאי לשכר גם בתקופה בה נבצר ממנו למלא את תפקידו כראש המועצה. כך גם פנה בשנית למועצה

ביום 6.7.2016 באמצעות ב"כ וחזר וטען כי הוא זכאי לתשלום שכרו בתקופה זו בה נבצר ממנו למלא את תפקידו.

י.ביום 10.7.2016 השיבה המועצה לב"כ של המבקש כי על המועצה לפעול בהתאם להוראות משרד הפנים והמועצה מנועה מלנקוט צעדים כלשהם העומדים בניגוד להוראות משרד הפנים.

יא.ביום 11.7.2016 שלח סגן הממונה על המחוז את תשובת משרד הפנים בעניינו של המבקש ולפיה לאחר בחינה נוספת של עניינו של המבקש מובהר כי המבקש אינו זכאי לשכר כאשר אינו עובד.