סע"ש 67048-12-14

1.בהסכמת הצדדים - הריני מורה על ביטולו של פסק דין שניתן כנגד הנתבעת ביום 11.3.2015.

2.בנוגע לשאלת ההוצאות אשר הצדדים השאירו לשיקול דעתי: ההלכה הפסוקה לעניין בקשה לביטול פסק דין היא הרצון לאפשר לבעל הדין את יומו בבית הדין מחד גיסא, תוך פסיקת הוצאות לפיצויי הצד שכנגד בגין מחדליו של המבקש את ביטול פסק הדין או ההחלטה, מאידך גיסא (דב"ע 53/98-9 רבינאן נ' הסתדרות מדיצינית הדסה ואח', תק-אר95(2)122; דב"ע 122/98-9 אלון שירותי דלק תפעול וניהול (1993) בע"מ נ' עבד אלראף מואסי, תק-אר 98(3)345).

3.במקרה דנן, אין מחלוקת שכתב התביעה הומצא לנתבעת, אולם עקב טעות משרדית לא הועבר כתב התביעה למשרדי ב"כ הנתבעת (סעיף 1 לבקשה לביטול פסק הדין). לפיכך, ובמקרה הרגיל, יש בהחלט מקום לפסוק הוצאות לחובת הנתבעת בגין מחדלה.

4.יחד עם זאת, בענייננו, התובע מיוצג באמצעות הלשכה לסיוע משפטי. סעיף 6 לחוק הסיוע המשפטי, תשל"ב – 1972 קובע "הוצאות ושכר טרחת עורך דין שנפסקו לטובת אדם שניתן לו סיוע משפטי, רואים כאילו נפסקו לטובת אוצר המדינה; הוצאות סבירות שהוציא אדם עצמו תשלם לו הלשכה מתוך הסכום שנפסק; והכול במידה שבית המשפט לא הורה הוראה אחרת"

5.בנסיבות אלה, לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבעת בסכום "הרגיל" אותו אני נוהג לחייב במקרים דומים, אלא בתשלום הוצאות סמליות לטובת התובע בסך 1,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום ללא שום קשר לתוצאות ההליך העיקרי, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן החלטה זו ועד לתשלום בפועל.

סוף דבר:

6.(א)פסק הדין שניתן כנגד הנתבעת ביום 11.3.2015 יבוטל.

(ב)הנתבעת תגיש כתב הגנה עד ליום 31.7.2015