סע"ש 6576-03-13

 1.במסגרת פסק הדין המשלים נידרש לשאלה מהו הסכום לו זכאי התובע בגין עבודתו בשעות נוספות?

 בטרם נכריע בשאלה זו נפרט את החלטתנו בפסק הדין החלקי ואת העובדות הרלוונטיות לצורך הכרעה בשאלה שבמחלוקת. לאחר מכן נדון בתחשיב התובע וטענות הנתבעת ולסיום נפסקו את הסכום לו זכאי התובע בגין עבודתו בשעות נוספות.

הרקע העובדתי

ההחלטה (פסק הדין החלקי)

2.ביום 27.12.2015 ניתנה החלטה (פסק דין חלקי) שבה נפסק כי התובע זכאי להפרשות לפנסיה ולפדיון חופשה בסכומים שונים שפורטו באותה החלטה (להלן: ההחלטה). במסגרת ההחלטה אף נדחו תביעות התובע לפיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד ובגין אי ניהול תלושי שכר תקינים.

3.נוסף על כך, בחנו את טענת התובע בדבר זכאותו לתשלום בעד עבודה בשעות נוספות ולאחר ששקלנו את טענות הצדדים קבענו כי התובע אכן זכאי לתשלום בעד עבודה בשנות נוספות. עם זאת, לאחר שבחנו את תחשיב התובע התברר כי הוא לא נערך על פי העקרונות שנפסקו במסגרת ההכרעה ולכן התובע התבקש להגיש תחשיב מתוקן, נתמך בתצהיר, על יסוד העקרונות שפורטו בהחלטה.

תחילה נפרט בקצרה את האופן שבו דיווח התובע על שעות עבודתו, את הכרעתנו בסוגיות שונות הדרושות הרלוונטיות לענייננו ואת העקרונות שעל בסיסן התבקש התובע להגיש תחשיב מתוקן.

3.1לעניין הדיווח על שעות העבודה נפסקו העובדות הבאות:

א.מחודש אפריל 2006 ועד לחודש אוקטובר 2009 דיווח התובע רק על שעת התחלת העבודה, באמצעות החתמת כרטיס נוכחות כשהגיע למחסן הנתבעת.

ב.מחודש נובמבר 2009 ועד לסיום עבודתו דיווח התובע גם על שעת סיום עבודתו. בתקופה זו התבצע הדיווח התבצע בדרכים שונות, ואלו הן:

• עד חודש פברואר 2010 החתים התובע כרטיס נוכחות כשהגיע למחסן בשעות הבוקר וכשסיים לעבוד דיווח טלפונית לאחראי מטעם הנתבעת על שעת סיום העבודה.