סע"ש 65151-03-26

התובע יליד 1985, אזרח תאילנד הועסק אצל הנתבעת בעבודות חקלאות מיום 1 בנובמבר 2023 ועד ליום 3 בספטמבר 2025, משך 22.1 חודשים רצופים. התובע עבד במתכונת של שישה ימים בשבוע, בין השעות 16:30-06:00. התובע עזב את עבודתו מבלי להודיע על כך לגורם כלשהו מטעם הנתבעת. התובע עותר לקבלת הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, הפרשי שכר ורכיבים סוציאליים שונים מכוח צו הרחבה בענף החקלאות 2001 (להלן: צו ההרחבה בענף החקלאות). לאחר עזיבתו שילמה הנתבעת לתובע את שכר חודש אוגוסט וספטמבר 2025.

הנתבעת טוענת שהתובע היה עובד בשכר שעתי ולא עובד במשכורת חודשית, וכי בששת חודשי עבודתו הראשונים היה בגדר "עובד בניסיון" על פי צו ההרחבה בענף החקלאות. היא מכחישה שהתובע פוטר או התפטר בדין מפוטר, וטוענת כי מדובר בהתפטרות מרצון ובנטישה חד-צדדית של העבודה ללא מתן הודעה מוקדמת, השוללת ממנו זכאות לפיצויי פיטורים. עוד טוענת הנתבעת כי שילמה לתובע את מלוא שכרו וזכויותיו כדין, על פי דוחות הנוכחות המדויקים ותלושי השכר עליהם חתם, המגובים במערכת ביומטרית מתקדמת לזיהוי פנים. הנתבעת מעלה טענות קיזוז בגין אי מתן הודעה מוקדמת ובגין נטילת תנובה חקלאית מהמשק ללא רשות. הנתבעת מציגה תחשיב של זכויות התובע בערכי ברוטו (בטרם קיזוזים) בסך כולל של 22,994 ₪. הסכומים המפורטים שהנתבעת מודה בהם בתחשיבה הם: הפקדות פנסיה בסך של 8,048 ₪, דמי חגים בסך של 1,698 ₪, פדיון חופשה שנתית בסך של 6,522 ₪, דמי הבראה בסך של 5,266 ₪, ומענק שנתי ודמי כלכלה בסך של 1,460 ₪.

התובע טוען שהנתבעת העסיקה אותו כעובד שעתי בשכר מינימום, בניגוד להוראות צו ההרחבה בענף החקלאות. הנתבעת נמנעה מתשלום גמול שעות נוספות כדין, לא קיצרה את יום העבודה בחודשי הקיץ כמתחייב, ולא ביצעה הפקדות לפנסיה ולפיצויי פיטורים כלל. בשל הפרות אלה, ולאחר שפנה אל מנהליו בבקשה שיתקנו את ההפרות, ולאחר שהבין כי עובדים זרים אחרים מסיימים את עבודתם ללא פדיון זכויותיהם, סיים את עבודתו ביום 3.9.2025 כדי להקטין את נזקיו. לטענתו, התפטרותו היא כדין מפוטר, וחל בענייננו החריג הפוטר את העובד מחובת מתן התראה טרם התפטרות, שכן תנאי עבודתו היו נחותים מהוראות הדין במידה ניכרת. התובע הדגיש שאינו שולט בשפה העברית והוא עובד מוחלש. כמו כן, ציין כי הנתבעת היא "שחקנית חוזרת" בבית הדין כך שמכירה את הזכויות המגיעות לעובדיה ובוחרת שלא להעניקן.

התובע טען שהוא פטור ממתן הודעה מוקדמת על פי סעיף 10(1) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001. זאת ועוד, לטענתו הנתבעת מנועה מלטעון לקיזוז חלף הודעה מוקדמת מששילמה לו את שכר עבודתו האחרון במלואו ישירות לחשבונו ללא ביצוע קיזוז בזמן אמת, ומנהלה הודה בחקירתו כי אי הקיזוז היה "טעות". התובע מבקש לדחות את דרישת הקיזוז החלופית של הנתבעת בגין חלף הודעה מוקדמת בסך 6,300 ₪.

לטענת התובע, הנתבעת טוענת כי הוא היה עובד שעתי ואף שילמה לו כעובד שעתי. בניגוד להוראות סעיף 14 לצו ההרחבה בענף החקלאות שקובע כי עובד קבוע או עונתי קבוע החל משנת הוותק השנייה לעבודתו, עובר לסטטוס של עובד במשכורת חודשית וזכאי לתנאים הנגזרים מכך: מענק שנתי, דמי כלכלה ואובדן שכר. בעד רכיב זה נתבעים 5,738.63 ₪. הוסיף התובע שהנתבעת העסיקה אותו בימי שישי בין 11-9 שעות ושילמה שכר בסיס בלבד. נוסף על כך, בחודשי הקיץ, על אף צו ההרחבה, שעות העבודה לא קוצרו, כך שבגין "שעות קיץ" הוא תובע סך של 3743.9 ₪. התובע טוען כי דוחות הנוכחות שהגישה הנתבעת אינם משקפים את שעות עבודתו האמיתיות והם ערוכים, פיקטיביים ומלאכותיים, כפי שמעידה שעת הכניסה האחידה והעגולה בדיוק של 07:00. מנהל הנתבעת הודה בחקירתו כי מותקנת מערכת ביומטרית של זיהוי פנים אך בחר במודע שלא לצרף את הדוח המקורי לתיק בנימוק שלא צריך להגישו, וכי הנתבעת "מעגלת" ומקצצת את שעות העבודה. הסתרת הפלט הביומטרי מקימה חזקה שאילו הוצג היה פועל לחובת הנתבעת, ומאיינת את המשקל הראייתי של הדוחות שהוגשו, תוך שהיא מהווה עבירה על חוק הגנת השכר.

נוסף על עריכת השעות עצמה, התובע טוען שעלה מהחקירה הנגדית שהנתבעת הפעילה מנגנון בו שעות העבודה האמיתיות שבוצעו בפועל מעבר לרף מסוים "גולחו" כך שהתובע לא יכול היה להגיע לרישום של "משרה מלאה". נציג הנתבעת לא סיפק תשובה לפערים אלו. משלא הובא הפלט הביומטרי, יש לקבל את גרסתו במלואה לעניין היקף שעות עבודתו ומשרתו.