סע"ש 63463-11-15

הרקע לבקשה

1.בחודש דצמבר 2015 הגיש התובע תביעה נגד ג. מסעוד ג.ד בע"מ (להלן – "מסעוד"/"החברה") ונגד עירית ראשון לציון (להלן – העיריה"). בכתב התביעה טען התובע, כי הועסק על ידי החברה בחצרי העיריה וכי לא שולמו לו תשלומים המגיעים לו בגין תקופת עבודתו ונסיבות סיומה.

2.לטענת התובע, החברה והעיריה חבות בתשלום זכויותיו הנטענות, ביחד ולחוד. ובלשונו של התובע: "בנסיבות בהן עבד השכם והערב בשורות הנתבעת 2 (העיריה – י.ז.ג) באמצעות "קבלן" מטעמה (החברה – י.ז.ג) הרי שקמה אחריות מלאה לנתבעות כולן כמעסיקות במשותף" (ר' סעיף 16 לכתב התביעה).

3.אחריותה של העיריה יונקת חיותה, לטענת התובע, גם מהוראת סעיף 28 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב – 2011, המטיל על מזמין שרותים שהתקשר עם קבלן לצורך מתן השרותים, אחריות אזרחית כלפי עובדו של הקבלן "ככל ובהסכם בינם לא פורטו העניינים הבאים: רכיבי השכר אותם ישלם הקבלן לעובדיו, הצהרות הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח והתחייבות של מזמין השרות לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית והעלויות הנוספות" (ר' סעיף 21 לכתב התביעה).

4.החברה, בכתב ההגנה שהגישה טענה, כי "אף אם יוכח שמוטלת אחריות על הנתבעת 1 (החברה – י.ז.ג) כלפי התובע, הרי הנתבעת 2 (העיריה – י.ז.ג) היא זו שאמורה לשאת "לבד" ב"מלוא" האחריות וזאת מאחר שהנתבעת 2 הינה המעסיקה בפועל של התובע" (ר' סעיפים 28-27, 34-33 לכתב ההגנה).

5.העיריה טוענת בכתב ההגנה שהוגש מטעמה כדלקמן:

5.1העיריה התקשרה עם החברה בהסכם למתן שרותי גינון ואחזקת גנים באתרים מוגדרים ברחבי העיר (ר' סעיף 9 לכתב ההגנה).

5.2העיריה מעולם ובשום שלב לא העסיקה את עובדי החברה, לא היתה לה נגיעה לגיוסם, סיום עבודתם, תנאי העסקתם, הכשרתם וכדו' (ר' סעיף 10 לכתב ההגנה).

5.3.סוג השרותים אותם סיפקה החברה לעיריה אינו עומד בליבת השרותים הניתנים ברגיל על ידי העיריה, משמדובר בשרותי גינון ואחזקת גנים, דהיינו: "מיקור חוץ של פונקציות צדדיות ומשניות מהעירייה אשר הינה לגיטימית ואותנטית" (ר' סעיף 23 לכתב ההגנה).