סע"ש 63217-03-15

האם זכאי התובע לדרגת פרישה מכוח ההסכם הקיבוצי המיוחד אשר נחתם ביום 27.12.10 (להלן: "ההסכם הקיבוצי") (ת/2), זו השאלה העומדת להכרעה במרכזו של ההליך הנוכחי. 

רקע עובדתי:

1. התובע, יליד 20.12.1930, עבד בעיריית תל אביב (להלן: "העירייה") החל מחודש ינואר 1954 ועד לפרישתו לגמלאות ביום 15.6.1993. בין תפקידיו שימש התובע, בין היתר, כמזכ"ל ארגון עובדי העירייה.

2. במועד פרישתו והחל מ-1.4.92, שהה התובע בדרגה 13+ שהיא הדרגה המרבית בדירוג המח"ר, וזו הדרגה עמה פרש.

3. במהלך חודש אוקטובר 1994 נחתם הסכם קיבוצי כללי לשנים 1993-1996 בין ממשלת ישראל ומרכז השלטון המקומי לבין הסתדרות המח"ר (להלן: "הסכם 93-96") (נ/10) אשר קבע, בין היתר, כי עובדים שפרשו במהלך שנת 1993 בדרגה 13+, יקודמו לדרגה 14+ בתחולה מ-1.1.1994. בהתאם, הוענקה לתובע דרגה 14+ החל ממועד זה.

4. ביום 29.6.2004, ובהסתמך על החלטת ועדת מעקב מיום 5.9.1995, הגיש התובע תביעה לבית דין זה (עב 6713/04) לקבלת דרגה נוספת מעבר לזו שהוענקה לו בהסכם 93-36. תביעתו זו נדחתה (פסק דין של הש' (דאז) דינה אפרתי מיום 26.6.2006).

5. ביום 27.12.10 נחתם ההסכם הקיבוצי. הסכם זה הוחל על קבוצת גמלאים הנמנית ברשימה סגורה, שהתובע לא נמנה עמה.

6. ביום 9.7.14 פנה התובע פעם נוספת לבית דין זה (סע"ש 17436-07-14) בתביעה לקבלת דרגת פרישה נוספת מכוח ההסכם הקיבוצי. ביום 19.11.14 נתן בית הדין (כב' הרשם אלעד שביון) תוקף של פסק דין להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים, לפיו יובא עניינו של התובע בפני ועדה פריטטית.

7. ביום 5.1.15 התכנסה וועדה פריטטית (להלן: "הוועדה") בעניינו של התובע, וזו דחתה את בקשתו וקבעה כי התובע אינו זכאי לדרגה נוספת לפרישתו מעבר לזו שהוענקה לו.