סע"ש 6305-09-13 קופי טרי בר (2006) בע"מ נ' MULUE

בפניי בקשת הנתבעת לדחות את מועד דיון ההוכחות הקובע ליום 03.12.15 וזאת משום שתצהיר העדות הראשית מטעם התובע הומצא לבאי כוחה רק ביום 04.11.15 ולפיכך, עד למועד הדיון אין ברשותה את תקופת ה-60 ימים שנקצבה ע"י כב' הרשמת ריכטמן להגשת תצהיריה.

התובע התנגד לבקשה וטען כי תצהיר העדות הראשית מטעמו הוגש למזכירות בית הדין כבר ביום 06.09.15. להוכחת טענתו, צרף התובע את ההודעה על הגשת התצהיר, ועליה חותמת "נתקבל" של מזכירות ביה"ד מיום 06.09.15.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי התצהיר לא נסרק לתיק האלקטרוני אלא ביום 03.11.15 וכן אין חולק כי עותק הימנו לא הומצא ע"י ב"כ התובע לב"כ הנתבעת עם הגשתו לבית הדין.

לאחר ששקלתי את הבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל, ואבהיר.

תקנה 475א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, מסדירה את נושא המצאת כתבי בי דין על ידי בעלי דין מיוצגים. בהתאם לסעיף קטן א לתקנה הנ"ל, אם הורה בית המשפט להמציא את כתב בי דין במסירה אישית, ימציא בעל הדין את כתב בי הדין באמצעות עורך דינו, פקידו או שליח מטעמו בהקדם האפשרי, זולת אם קבע בית המשפט מועד מסירה.

עיון בהחלטתה של כב' הרשמת ריכטמן מיום 29.04.14, מגלה כי בסעיף 4 להחלטתה, הורתה הרשמת, בין היתר:

"הצדדים יגישו את העדויות הראשיות שלהם ושל עדיהם בתצהירים, בצירוף כל המסמכים שברצונם להסתמך עליהם. העתקי התצהירים והמסמכים יועברו ישירות לצד השני [...]".

הנה כי כן, ללא כל קשר לעובדה שתצהיר התובע הוגש למזכירות בית הדין ביום 06.09.15 (באיחור של חודשיים לאחר המועד שנקצב) ולא נסרק, הוא לא הועבר ישירות לב"כ הצד שכנגד, אלא ביום 03.11.15.

זאת ועוד. בהתאם להחלטת הרשמת, ניתנה שהות של 3 חודשים לכל צד להגיש את תצהיריו. כאמור לעיל, תצהיר התובע הוגשו באיחור של למעלה מחודשיים ימים לאחר מכן. בנסיבות אלה, ולמען שמירה על עקרון השוויון הדיוני בין הצדדים, אין לדרוש מהנתבעת כי תגיש את תצהיריה בתוך חודש אחד בלבד, שעה שהובהר כי באי כוחה לא קיבלו עותק מתצהירי התובע, בניגוד להחלטת המפורשת של כב' הרשמת.