סע"ש 60554-01-16

1.לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה, אשר הוגשה בעקבות הדיון המוקדם שקויים ביום 13/11/16.

2.בכתב התביעה המקורי התבקשו סעדים שונים בגין תקופת עבודה מיום 3/10- 25/3/13, לרבות פיצויי פיטורים, הפרשי שכר עבודה, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה ועוד, כאשר הסכומים שנתבעו, נתבעו בלא להסתמך כלל על מסמכים כלשהם, תוך ציון שהתובע לא קיבל תלושי שכר מעולם (ותוך בקשה לפסיקת פיצוי בשיעור של 180,000 ₪ בגין אי המצאת תלושים), ותוך טענה גורפת כי שכרו החודשי של התובע עמד באופן קבוע על סך של 4,808.96 ₪ נטו לחודש (עבור 6 ימי עבודה של 8 שעות כל יום).

3.לטענת הנתבע תקופת העבודה הנטענת , כעולה מהתלושים ומדוחות הנוכחות, מצומצמת בהרבה; כי התלושים, כמו גם דוחות הנוכחות, הופקו במועד ונמסרו מידי חודש לתובע, והם תואמים לחלוטין את שעות וימי עבדותו בפועל ואת הסכומים שקיבל. מכל מקום, גם אם אבדו לתובע התלושים או שלא שמר אותם – ניתן היה לפנות ולבקשם בשנית, ולא להגיש תביעה מוגזמת שאין לה ביסוס במסמכים. עוד נטען כי כתב ההגנה שהוגש היה מפורט לחלוטין ואף הוגש תצהיר גילוי המסמכים, לכן ניתן היה לבקש לעיין במסמכים ולהגיש את הבקשה לכל המאוחר בטרם הדיון המוקדם. מכל מקום, לאחר הדיון המוקדם הומצאו לתובע כל התלושים והדוחות (בשנית), אך כתב התביעה המתוקן כולל אף הוא בתוכו עובדות לא נכונות וטענות חדשות. הנתבע מתנגד אפוא לתיקון (שאף התחשיבים בו אינם עולים מהמסמכים), אך ככל שבית הדין יתיר זאת – מבקש ב"כ הנתבע לפסוק הוצאות גבוהות, לאור הדיון המוקדם (המיותר) שקויים, ולאור הצורך בהגשת כתב הגנה מתוקן. הנתבע אף צירף חשבוניות על שכ"ט ששילם עד כה בגין הגשת כתב ההגנה והדיון המוקדם בסך של כ- 7,200 ₪. לכן מבקש פסיקה ריאלית של הוצאות.

4.כאמור, לאחר הדיון המוקדם שקויים ולאחר העיון בתלושים שקיבל התובע – ביקש התובע לתקן את תביעתו, כשתקופת העבודה הנכונה הינה 9/11 -12/13 (דבר שהביא לצמצום סכומי התביעה), וזאת לדבריו, על מנת להעמיד את המחלוקות האמיתיות שבמחלוקת, בפני בית הדין. בבקשה שהוגשה ובתצהיר הנלווה לא ניתן כל הסבר מדוע לא פנה ב"כ התובע לנתבע בטרם הגשת כתב התביעה על מנת לקבל את המסמכים החסרים; מדוע לא ביקש לתקן את תביעתו לאחר הגשת כתב ההגנה, ומדוע לא ביקש לעיין – בטרם הדיון – במסמכי הצד השני (כאשר ברור לחלוטין שהתביעה שנסמכה אך על זכרונו של התובע – איננה תואמת את המציאות., לא לגבי מועד תחילת העבודה ולא לגבי מועד סיומה.

5.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ולאור הדיון המוקדם שקויים, הרי שע"פ מגמת הפסיקה יש מקום להתיר לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן, אולם בנסיבות העניין (וכפי שיפורט בהמשך), תוך התניית התיקון בתשלום הוצאות .

5.תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, קובעת את סמכותו של בית הדין להתיר תיקון של כתב טענות בכל שלב של ההליך, ובכלל זה אפילו החלה שמיעת הראיות (בר"ע 282/80 המגדר ברזלית חוטי ברזל ורשתות בע"מ - מדינת ישראל, פ"ד לו (4) 130 (1982)).

6.כמו כן, הלכה פסוקה היא כי בתי הדין לעבודה נוקטים בגישה ליבראלית בכל הקשור לתיקון כתבי טענות, בפרט שמדובר בשלב כה מקדמי של ההליך. על הלכה זו חזר בית הדין הארצי בבר"ע 14760-03-12 אפלברג עמוס - מכון היהלומים הישראלי בע"מIDI (15.07.2012)): "ככלל, ולמעט במקרים חריגים ינקוט בית הדין לעבודה גישה ליברלית, וככלל, ייעתר לבקשות לתיקון כתב התביעה מקום בו הבקשה אינה לוקה בשיהוי, הוגשה בתום לב, הנזק לצד האחר ניתן לפיצוי בכסף ומקום בו יהיה תועלת בתיקון לבירור הפלוגתאות". אעפ"כ, וע"פ הפרקטיקה הנוהגת, אין בית הדין מחוייב לקבל כל כתב תביעה מתוקן (ובוודאי כאשר חוזר על אותם פגמים כמו בכתב המקורי), ומאידך, כאשר עצם התיקון נובע מהתנהגות או מחדלו של התובע עצמו – רשאי בית הדין לפסוק הוצאות, ובמקרים חריגים אף להתנות את התיקון בתשלום בפועל (ר' לעניין זה דבע נג / 174 - 3 שמואל יוספוף - אלום רם בע"מ פד"ע כו 418,

7.מעיון בכתב התביעה המתוקן שהוגש לבית הדין, עולה, כי אמנם תקופת העבודה צומצמה בהתאם לאמור בתלושי השכר ושיעורי הרכיבים הנתבעים הם בהתאם לתקופת העבודה, אלא שאין כל התייחסות לדוחות הנוכחות שהומצאו לתובע, וברור מעיון בכתב, כי גם התחשיבים בכתב המתוקן כלל לא נעשו על סמך הדוחות ועל סמך התלושים (תוך טענה סתמית שהתובע עבד במשרה מלאה וקיבל כל חודש סכום קבוע של 4,808.96 ₪ נטו, במזומן). כיוון שיש לנתבעת דוחות נוכחות המלמדים לכאורה על עבודה על בסיס שעתי/יומי, ועל עבודה חלקית בחלק מהחודשים, ומאידך, כשמתצהיר גילוי המסמכים של התובע עולה כי אין לו דוחות נוכחות משלו – ראוי היה לבדוק את הדוחות של הנתבע בטרם הגשת כתב התביעה המתוקן, דבר שכאמור – לא נעשה. אכן גובה התביעה בכתב התביעה המתוקן נמוך מזה שהוגש בכתב התביעה המקורי (בשל צמצום התקופה), אך אין בכך די כדי לקבוע כי כתב התביעה המתוקן ראוי ונכון. כך גם הוספה טענה (שנכתבה באופן סתמי ולא מספק) כי התלושים פיקטיביים (ואשר בגינם נתבע סכום של 135,000 ₪(!)),וכך גם הוספו הוספו עובדות וטענות שלא בא זיכרן בכתב המקורי, כמו למשל – טענות על הפרות בוטות חוזרות ונשנות של חוקי העבודה וניצול התובע בשל אי שליטתו בעברית ועוד. תיקון מעין זה, אע"פ שמתקבל לתיק בית הדין (על מנת לקדם את התיק), מחייב פסיקת הוצאות לטובת המשיבים, ובמיוחד לאור העובדה שניתן היה לערוך בירור ובקשת מסמכים בטרם הגשת התביעה המקורי.

11.סוף דבר:

• למרות הבעייתיות של כתב התביעה המתוקן , כמפורט מעלה, ועל מנת לקדם את התיק, יתיר בית הדין את הגשת כתב התביעה המתוקן. יחד עם זאת לאור כתב התביעה הסתמי שהוגש מלכתחילה ושאף לא הייתה כל הצדקה להמתין עד לאחר הדיון המוקדם להגיש בקשה לתיקונו; ולאור הפגמים הקיימים אף בכתב הנוכחי (אשר מעמידים בספק את רצינותו של התובע ועמידתו מאחורי הסכומים הנתבעים) ולאור כל האמור לעיל, יותנה התיקון בתשלום שסך של 2,000 ₪ הוצאות הנתבע (כאשר בית הדין אינו מחוייב לפסוק הוצאות בשיעור הריאלי ). הודעה על ביצוע התשלום תימסר לבית הדין בסמוך לאחר התשלום.

  • כתב הגנה מתוקן יוגש תוך 30 יום שלאחר התשלום בפועל.

  • התיק יובא לעיוני בעוד 30 יום. ככל שתתקבל הודעה על ביצוע התשלום – ייקבע מועד נוסף לדיון מוקדם.

    ניתנה היום, כ"ו כסלו תשע"ז, (26 דצמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.