סע"ש 59780-03-16

1.בפניי בקשת הנתבע לחיוב התובע בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאותיו.

2.תקנה 116א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב–1991 קובעת כדלקמן:

"(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט- 1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה."

3.בהתאם לתקנה האמורה, ככל שמדובר בתובע שאינו תושב ישראל או אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן, הכלל הוא חיוב התובע בהפקדת ערובה, למעט במידה והמציא ראשית ראייה לתביעתו או הוכיח יכולת פירעון או שמתקיימים טעמים מיוחדים. במקרה זה התובע אינו תושב ישראל או מדינה החלה עליה אמנת האג.

4.בנסיבות אלו יש לבחון האם התובע הראה, כי מתקיים בו אחד התנאים האמורים בתקנה.

5.המחלוקת העיקרית בתיק נסובה סביב קיומם או אי קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים: בעוד שהתובע טוען, כי עבד אצל הנתבע במשך כשנתיים (סעיף 4 לכתב התביעה) טוען הנתבע, כי התובע כלל לא הועסק על ידו ולא התקיימו ביניהם יחסי עובד ומעסיק (סעיף 20 לכתב ההגנה ודברי הנתבע במסגרת הליך קדם המשפט, עמ' 1 לפרוטוקול מיום 13.9.16, שורה 14: "כשאני מסתכל עכשיו על התובע, אני אומר שאחיו עבד אצלי אבל הוא לא עבד אצלי").

במסגרת תגובה מטעם התובע צוין, כי התובע שכר את שירותיה של חוקרת מטעם משרד חקירות ויצמן-יער אשר ביצעה פעולת חקירה בתיק. במסגרת זו הוגש לתיק ביה"ד תצהיר מטעם החוקרת בו הצהירה, כי ביקרה ביום 13.11.16 בביתו של עובד הנתבע, זוהר, שזיהה את התובע וחיבק אותו. במסגרת השיחה ציין זוהר, כי הוא מכיר את התובע שהועסק במסעדת בוסי בתפקיד מפנה כלים / שוטף כלים במשך תקופה ארוכה במסגרת השעות מ-05:00 ועד ל-16:00. מעבר לתצהיר צרף התובע גם תמלול שיחה.

יצוין, כי במסגרת תשובה מטעם הנתבע, עתר הנתבע להוצאת התמליל מתיק ביה"ד בטענה, כי הוא לא עומד בתנאי הפסיקה.

6.לטעמי, התובע המציא ראשית ראיה להוכחת תביעתו. אף אם התמליל לא נערך כטענת הנתבע כדין (טענה שתתברר ע"י המותב שישב לדין), הרי שמעבר לתמליל צורף תצהיר מטעם החוקרת התומך בגרסת התובע בדבר קיומם של יחסי עובד ומעסיק בינו לבין הנתבע. תצהיר כאמור המתעד שיחה שנערכה עם עובד הנתבע זוהר, מהווה לכל הפחות ראשית ראיה להוכחת תביעתו של התובע.