סע"ש 59319-01-14

בפניי בקשת הנתבעות (המבקשות; מיום 2/12/2015) לחיוב התובע (המשיב) בהפקדת ערובה על סך 10,000 ₪, או בכל סכום אחר לפי שקול דעת ביה"ד 

לטענת המבקשות- המשיב הוא עובד זר; בהחלטה מיום 12/10/2015 חייב ביה"ד את המשיב בתשלום הוצאות, שטרם שולמו חרף פניות ב"כ המבקשות; לתובע אין נכסים בישראל והוא אפילו לא ציין את כתובת מגוריו, התביעה דחוקה ובמיוחד ביחס למבקשת 2 שכן אין בין התובע ובינה כל יריבות וגם מהמסמכים שהוגשו עולה כי אין כל קשר ביניהם; ע"פ הפסיקה כאשר בעל דין לא פרע חיובים קודמים שהושתו עליו בגין הוצאות הרי שיש מקום לצוות על הפקדת ערובה; כך גם מן הטעם של אי ציון מענו של המשיב.

ביום 3/1/2016 הוגשה תגובת המשיב.

המשיב מתנגד לבקשה ואלו טעמיו: משמעות קבלת הבקשה היא סגירת שערי ביה"ד בפני המשיב והרי זוהי מטרת המבקשות, ע"פ ההלכה יש לאפשר למשיב את יומו בביה"ד; המשיב הוא מבקש מקלט ולכן אין בידו נכסים וכספים להפקדת ערובות וקבלת הבקשה משמעותה סיום ההליך; כתובתו: רח' העליה 44 ת"א; סיכויי התביעה אינם קלושים, שכן למשיב ישנן זכויות בגין תקופת עבודתו ויש לו הוכחות לכך.

לאחר שבחנו טענות הצדדים ועיינו בתיק ביה"ד הרינו קובעים כדלקמן:

א. כללי

תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, שעניינה חיוב תובע בהפקדת ערובה, חלה בבתי הדין לעבודה מכוח ס' 33 לחוק ביה"ד לעבודה, התשכ"ט-1969 ולגביה נפסק כי ביה"ד ינהג במתינות בעת הפעלת הוראות סעיף זה, תוך שיקח בחשבון את ייחודיותו של משפט העבודה.

בהפעלת התקנה האמורה, יש לאזן בין זכות הגישה לערכאות שהיא זכות יסוד בשיטת המשפט הישראלי לבין זכותם של בעלי דין שלא להגרר להליכי סרק ושלא לבוא כדי חסרון כיס, ככל שתדחה התביעה כך שניתן יהא לגבות הוצאות שנפסקו.

לגבי עובד זר – נקבע בפרט, כי אין בעובדה זו לכשעצמה טעם לחייבו בהוצאות אלא יש לבחון נסיבות העניין: האם הוא נמנה על תושבי המדינה החתומה על אמנת האג (ואז השיקולים הם כשל תושב ישראל) וככל שלא – על המעסיק להוכיח אחד מאלה: התביעה שהוגשה נגדו היא מופרכת; ייגרם למעסיק נזק של ממש כתוצאה מהגשת התביעה; העובד לא מילא אחר חיובים שהושתו עליו בעבר. [ראה בהרחבה ע"ע (ארצי) 1064/00 קיניאנג'וי נ' אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ (מיום 29/8/2000); ע"ע (ארצי) 1424/02 (פתחי אבו נאסר נ' SAINT PETER IN GALLICANTUׂ) (מיום 6/7/2003)].

ב. ומן הכלל אל הפרט

המשיב חוייב בהוצאות בסך 2,000 ₪ בהחלטה שיפוטית, בבחינת חוב פסוק שטרם שולם. אין בתגובת המשיב הסבר להתנהלותו, המשיב גם לא התמודד עם טענת הנתבעות כי התעלם מפניות אליו / אל ב"כ, קודם להגשת הבקשה מושא החלטה זו.