סע"ש 58558-12-14

בקשת התובע מיום 8.2.16 לתיקון כתב התביעה. לאחר עיון בבקשה ובתשובה, אנ קובע כך:

1.דין הבקשה להתקבל. מצויים אנו בשלביו המקדמיים של ההליך, ומן הראוי כי המחלוקת האמיתית בין הצדדים תהא פרושה בפני בית הדין. התובע טוען כי כתב התביעה המקורי שהוגש אינו משקף את מלוא טענותיו כלפי הנתבעת, שכן מאז הגשתו הועברו לעיונו על ידי הנתבעת דו"חות רישום העבודה, ומהם מבקש התובע לבסס תביעה לגמול עבודה בשעות נוספות, הפרשי שכר וגמול בגין עבודה ביום המנוחה השבועי. די בכך כדי לקבל את הבקשה ולהתיר את התיקון המבוקש. זאת, כאמור, על מנת שבית הדין יוכל להכריע במחלוקת האמיתית בין הצדדים.

2.לא מצאתי כי יש בטענות הנתבעת כדי לדחות את הבקשה. כך, למשל, התובע תמך את בקשתו בתצהיר מיום 20.1.16, ודי בכך. כך, למשל, אין לומר כי ההליך נמצא בשלבים מתקדמים. כפי שקבעתי לעיל, מצויים אנו בשלבים המקדמיים עדיין. כך, למשל, זכויות הנתבעת לא תיגפענה שכן יתאפשר לה להגיש כתב הגנה מתוקן.

3.מטיוטת כתב התביעה המתוקן שצורפה לבקשה, עולה כי התובע טרם כימת את מלוא הסעד הנתבע על ידו בפרק ח', סעיף 37, לטיוטת כתב התביעה המתוקן. משכך, ניתנת לתובע ארכה עד יום 15.4.16 להגיש כתב תביעה מתוקן ומכומת במלואו. ככל שכתב התביעה המתוקן יכלול סעד שלא כומת – לא ידון בו בית הדין.

4.עוד יוטעם, כי בכך שהתובע מגיש כתב תביעה מתוקן, אין כדי לאיין את טענת ההתישנות אותה טענה הנתבעת בתשובתה. על כן, בכל הנוגע להתישנות הסעד הנתבע בסעיף 36 לטיוטת כתב התביעה המתוקן, יראו את מועד הגשת התביעה ביום 8.2.16, הוא מועד הגשת הבקשה יחד עם טיוטת כתב התביעה המתוקן. באשר להתישנות סעיף 37 לכתב התביעה המתוקן – יראו את מועד הגשת התביעה, כמועד בו יוגש כתב התביעה המתוקן והמכומת, כאמור בסעיף 3 לעיל.

5.הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בסוף ההליך.

6.באשר להמשך ההליכים, אני קובע כך:

א.כתב תביעה מתוקן, הכולל כימות של הסעד הנתבע בסעיף 37 לכתב התביעה המתוקן, יוגש עד יום 15.4.16.

ב.הנתבעת רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 ימים מעת שיומצא לה כתב התביעה המתוקן והמכומת, כאמור בסעיף 6(א) להחלטה זו.

ג.לאחר השלמת הליך הגילוי והעיון במסמכים, ולאחר הגשת כתב הגנה מתוקן (או בחלוף המועד לכך), יגיש התובע תצהיר עדות ראשית מטעמו עד יום 15.6.16. יחולו יתר הוראות ההחלטה מיום 20.10.15.