א' נ' המכללה האקדמית בית ברל

הקדמה

התובעת היא ד"ר למתמטיקה אשר הועסקה כמרצה במכללה האקדמית בית ברל (להלן – "המכללה") משנת 1982 ועד אשר פרשה בפרישה מוקדמת בשנת 2012 (למעט הפסקה בת שלוש שנים בין השנים 1988-1985).

במאי 2009 דחתה הוועדה לקידום דרגות (להלן – "הוועדה") את בקשת התובעת מינואר 2009 להמליץ על קידומה לתואר מרצה בכיר א', תוך שניתנה לתובעת הזדמנות להגיש בקשתה מחודשת לאחר פרסום עבודות אקדמיות נוספות.

בהקשר זה יצוין, כי הוועדה היא וועדה מקצועית אך פנימית שדנה בתיקיהם של מרצים המועמדים לקידום. בדרגות הבכירות: מרצה בכיר א' ופרופסורה, רק לאחר שהוועדה ממליצה על קידומו של המועמד, עובר תיקו של המועמד לועדת המינויים העליונה (שנקראה בפי הצדדים הוועדה הבין משרדית) לבחינת הבקשה.

בשנת 2010, עת שהתה התובעת בשנת שבתון, המציאה פרסומים נוספים שיצאו תחת ידיה, כפי דרישת הוועדה, אך הוועדה לא התכנסה כדי לדון בקידומה של התובעת. בשנת 2011, עת התובעת מצויה היתה בחופשת מחלה, דנה הוועדה בבקשתה לקבלת דרגת מרצה בכיר א', אישרה את בקשתה אולם בפועל לא העבירה את המלצותיה לוועדה הבינמשרדית.

לטענת התובעת, דחיית בקשתה לקידום על ידי הוועדה בשנת 2009 ולאחר מכן, בשנת 2011, אי העברת הבקשה על אף אישורה, נעשתה על רקע מצבה הרפואי ואפלייתה לרעה בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן – "החוק").

הנתבעת טענה מנגד שדחיית בקשת התובעת נעשתה על רקע ענייני, מקצועי, ובהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים הרלבנטים וההנחיות המנהליות החלות עליה.

עוד נפרשה בפנינו בתביעה זו סוגיה שהובאה בעבר להכרעת בית הדין הארצי לעבודה ולבקשת הצדדים לא נדונה לגופה והיא זכאות מורים בגינם הועברו תשלומים למבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (להלן – "מבטחים הותיקה") להשלמת פיצויי פיטורים.

השאלה העיקרית העומדת לפנינו היא אם התובעת הופלתה לרעה בכל הנוגע לאי קידומה.