סע"ש 58518-12-12 חנוך נ' אבידב-מור

לפנינו בקשת הנתבעת להתיר לה לצרף מסמכים (בקשות 36-39).

לאחר שעיינו בבקשה, בתגובת התובע ובתשובת הנתבעת לתגובה, באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

יצויין כי מקובלים עלינו בעיקרם נימוקי התנגדותו של התובע לבקשה.

הבקשה הוגשה ללא תמיכה בתצהיר אף שעיקרה טענות עובדתיות. אף לאחר שהתובע התיחס לכך בתגובתו, לא מצאה הנתבעת לצרף תצהיר גם לא לתשובתה. די בכך כדי לדחות הבקשה.

כן מצאנו פגם בכך שבלא בקשת רשות, הרשתה לעצמה הנתבעת לצרף את המסמכים שאת צירופם היא מבקשת. אף טעם זה כלשעצמו יש בו כדי להצדיק דחיית הבקשה.

גם לגופה לא מצאנו בבקשה טעם המצדיק חריגה מסדרי הדין הרגילים:

אין חולק כי המסמכים שצירופם מתבקש מצויים ברשות הנתבעת, והיו מצויים ברשות המנוח שבנעליו נכנסה,מלכתחילה, אף בטרם הגשת התביעה.

הנסיון להתבסס על מחלתו הפתאומית ופטירתו המצערת של המנוח , כהצדקה להמנעות מהגשת הראיות קודם לכן, אין לו כל מקום :

טענותיו של התובע לענין הרמת המסך שהוא ביקש שתבוצע, נטענו כבר בכתב התביעה ונסמכו מפורשות בין היתר על פעילותו של המנוח בחברת אנרטי (ר' סעיף 24 שם). באותו פרק נטען על ידי התובע כי הפעילות באנרטי גרמה גם לנזקים כספיים לחברת צמרות אשלים (נתבעת 1 שהתביעה נגדה עוכבה). המסמכים שמבקשת כעת הנתבעת לצרף הם מסמכים שיש להם רלבנטיות בדיוק לטענה זו. על אף כל אלה לא מצא המנוח לגלות המסמכים הנדונים בשלב תצהיר גילוי המסמכים.