בן יוסף ואח' נ' מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים (2001) בע"מ

פתח דבר

1.ההליכים שלפנינו מספקים הצצה לעולם הכדורגל בישראל. ששת התובעים בהליכים דנן, אשר הדיון בעניינם נשמע במאוחד, הם שחקני כדורגל מקצועי ששיחקו בשורות הנתבעת, מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים (2001) בע"מ (להלן: "מועדון הכדורגל" או "המועדון"). עיקר הטענות שהועלו נוגעות לזכאותם של התובעים לפיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"). כמו כן, חלק מהתובעים עתרו לתשלום פיצויים על פיטורים שלא כדין בשל מה שנטען להיות התעמרות מצד מועדון הכדורגל וכן בגין הפרשות פנסיוניות.

2.בין כל אחד מהתובעים ומועדון הכדורגל נחתמו במהלך השנים הסכמי ההעסקה לתקופה קצובה, שנערכו על גבי טופס אחיד סטנדרטי שמכונה "טופס הסכם שחקנים", אשר נוסח על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל (להלן: "ההתאחדות לכדורגל" או "ההתאחדות").

3.בשנת 2018 הגישו התובעים – ה"ה תומר בן יוסף, אריאל הרוש, אוהד סיידוף, שי חדד, רועי זיקרי וברק משה (להלן: "בן יוסף", "הרוש", "סיידוף", "חדד", "זיקרי" ו-"משה", בהתאמה), תביעה נגד מועדון הכדורגל בהתייחס לתקופת העסקתם במועדון.

4.יצוין, כי תחילה הגישו התובעים כתב תביעה מאוחד, וזאת בשל מה שנטען להיות הנסיבות הדומות שעומדות ביסוד הדברים. הגם שהסכמי ההעסקה וסיפור המעשה של חלק מהתובעים דומים ואף זהים בהיבטים מסוימים; הרי שתקופת ההעסקתם, הנסיבות שהביאו לסיומה והתנאים הכספיים שניתנו לכל אחד מהם הם שונים; ומטבע הדברים מושפעים גם מכישוריהם וביצועיהם הספורטיביים של התובעים על המגרש. לנוכח האמור, נקבע כי תביעות אלו יוגשו בנפרד ויישמעו במאוחד לפני בית הדין; וכך נעשה (ראו, החלטות מיום 10.6.2018 ומיום 1.8.2018; וכן בר"ע (ארצי) 59527-06-18‏‏ טל - מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים (2001) בע"מ (27.6.2018)).

5.בהליכים שלפנינו התקיימו ארבעה דיוני קדם משפט, ובהם נידונה בין השאר שאלת העברת הדיון למסגרת של בוררות; וכן הוגשו כתבי טענות מתוקנים, תוך מחיקת חלק מהצדדים, בשים לב למסמכים שהוצגו. כל אחד מהתובעים שלפנינו הגיש תצהיר עדות ראשית; ומטעם מועדון הכדורגל הוגשו תצהירים מאת ה"ה חיים נבון, אשר שימש כחשב ומנהל הכספים של מועדון הכדורגל; עומר עצמוני אשר שימש כמנכ"ל מועדון הכדורגל בחודשי אפריל - ספטמבר 2014; ומר משה דמאיו אשר שימש כמנכ"ל החל מחודש יולי 2016 ועד לחודש יולי 2017 (להלן: נבון, עצמוני ו-דמאיו, בהתאמה). בהמשך, התקיימו דיוני הוכחות שבהם נחקרו המצהירים על תצהיריהם; ולבסוף, סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב. יצוין, כי התובעים הגישו בקשה להגשת סיכומי תשובה. בנסיבות העניין לא מצאנו טעם מבורר לקבלה, ועל פניו לא היה מקום לצרף את סיכומי התשובה עצמם לגוף הבקשה, כפי שנעשה. מכל מקום הבקשה נדחית.

6.למען נוחות הדברים, נדון תחילה בשאלה המשותפת לתובעים שעניינה בזכאותם לפיצויי פיטורים כדין ודרך חישובם, תוך התייחסות לנסיבותיו הפרטניות של כל אחד מהם. בהמשך נדון בטענת חלק מן התובעים בדבר זכאותם לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין בשל התנהגות מועדון הכדורגל; ולבסוף נדון בטענתו של זיקרי בדבר זכאותו להפרשות פנסיוניות בנסיבות העניין.

האם הוכחה זכאות התובעים לקבלת פיצויי פיטורים כדין

7.הוראת סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים, שכותרתה "אי חידוש חוזה עבודה", קובעת כדלקמן:

"9(א) היה עובד מועסק על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה, רואים אותו לעניין חוק זה כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעסיק לחדש את החוזה; סירב העובד לחדש את החוזה - רואים אותו, לעניין חוק זה, כאילו התפטר.