סע"ש 5721-12-13 יעקובוב נ' ג. הלגה בע"מ

בפני בקשת המבקשת לחייב את המשיבה (להלן: "המשיבה" או "החברה") בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה בסך שלא יפחת מ-30,000 ₪ וזאת כתנאי להמשך בירור תביעתה.

טענות הצדדים בתמצית

1. לטענת המבקשת יש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה, וזאת לאור הנימוקים הבאים:

   א. מדובר בתביעה שהוגשה לאחר שבין הצדדים התנהל הליך קודם במסגרתו הגיעו להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. המשיבה מנועה ומושתקת מלהגיש את התביעה בתיק דנן ואף הגישה אותה בשיהוי בלתי סביר. מדובר בתביעת סרק קנטרנית וטורדנית. אין כל בסיס לפרשנות ההסכם הנטענת על ידי המשיבה ואין עילה לביטול הסכם הפשרה. נסיבות אלה מצדיקות הפקדת ערובה בסכום גבוה, שכן המשיבה מטרידה את המבקשת בתביעת סרק.

   ב. עיון בתדפיס רשם החברות מעלה, כי למשיבה חובות ושעבודים וכן לא פרעה את חובה לרשם החברות מזה ארבע שנים. בנוסף, בהסכם הפשרה, שנערך בין הצדדים בהליך קודם, פרסה המשיבה את סכום הפשרה בסך של 10,000 ₪ לשלושה תשלומים. עובדה זו מלמדת על יכולת פירעון נמוכה של המשיבה.

   ג. על פי הפסיקה , נקודת המוצא הנה, כי יש לחייב חברה בהפקדת ערובה להוצאות, אלא אם קיימים טעמים מיוחדים שלא לעשות כן בנסיבות העניין. הנטל על החברה להוכיח שתוכל לשאת בהוצאות ככל שייפסקו כנגדה.

   ד. המשיבה בתגובתה לא הביאה כל ראייה לסתור את טענות המבקשת בדבר העדר חוסן כלכלי ולא צורף לתצהיר דו"ח רשמי או ערוך על ידי רואה חשבון.

   ה. בית הדין הארצי קבע, כי יש להצדיק פסיקת הוצאות ושכר טרחה לזכות גורמי סיוע שנטלו חלק בייצוג משפטי גם כאשר אינם גובים שכר טרחה מבעל הדין, ומכל מקום המבקשת נושאת בתשלום הוצאות משפט לצורך ניהול הליך זה.

    

2. המשיבה בתגובתה מתנגדת לבקשה ופירטה את הנימוקים הבאים:

   א. הבקשה לוקה בחוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכים. מדובר בתביעה שערכה הכספי הנו 7,000 ₪. המבקשת מיוצגת בהתנדבות על ידי עורכי דין מהקליניקה לדיני עבודה במרכז הבינתחומי בהרצלייה, ואילו בבקשתה עתרה להפקדת סך של 30,000 ₪ כערובה לתשלום הוצאותיה.

   ב. יש לדחות הבקשה על הסף משלא צורף תצהיר, וכאשר הבקשה נסמכת על טענות עובדתיות.

   ג. המשיבה הנה עסק הפועל מזה למעלה מ- 20 שנים, מתוכן 14 שנים כחברה בע"מ. החברה מעסיקה כ-20 עובדים ומנהלת מחזור מכירות של כ-600,000 ₪ בחודש. מדובר בחברה רווחית אשר סיימה את שנת 2013 ברווח מבוקר של 470,000 ₪ ושנת 2014 הסתיימה ברווח לא מבוקר של 300,000 ₪.

   ד. בית הדין לעבודה אינו נוהג לחייב בהוצאות כבית משפט אזרחי למעט מקרים חריגים.