סע"ש 57029-05-16

לפני בקשה לפטור את התובע – המבקש מתשלום אגרה במסגרת תביעה שהגיש כנגד הנתבע בגין זכויות ופיצויים המגיעים לו לטענתו מתקופת עבודתו עבור הנתבע (להלן – הבקשה). אציין כי כתב התביעה הוגש עוד ביום 26.5.2016 והבקשה הוגשה לאחר שהנתבעת הגישה בקשה לסילוק על הסף בשל אי תשלום אגרה.

בתצהירו מפרט המבקש, כי נכון למועד הגשת הבקשה הוא משתכר בסך 9,000 ₪ לחודש וכן עובד כעצמאי, אולם לא פירט את הכנסותיו בגין כך. לתצהירו צירף המבקש תדפיסי חשבון בנק מיום 2.3.2016 עד 18.5.2016וכן תלושי שכר לחודשים 10-12.2014.

המשיב בתגובתו התנגד למתן פטור בטענה כי המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו כדי להראות שהוא חסר אמצעים באופן המצדיק מתן הפטור המבוקש.

לכך השיב התובע כי קיימים לו חובות רבים וצירף מסמכים אשר לטענתו תומכים באמור. כאן המקום לומר שתוספות אלו לא נתמכו בתצהיר.

אציין כי המשיב ביקש רשות ואף הגיש תשובה לתגובה ובה ביקש לסתור את האמור בכתב התשובה.

התנאים להענקת הפטור מתשלום אגרה נקבעו בתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח -2008. לפי סעיף 12(א) לתקנות על התובע לצרף לבקשתו תצהיר מפורט על רכושו, רכוש בן זוגו ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הגשת הבקשה. לפי סעיף 12(ב) על בית הדין לבחון את יכולתו של המבקש לשלם את האגרה וכן האם ההליך עצמו מגלה עילה. הפסיקה קבעה כי נטל ההוכחה בעניינים אלה מוטל במלואו על המבקש (בש"א (ארצי) 675/09 פלקסר נגד נשיץ ברנדס, מיום 14/2/10).