סע"ש 5643-09-13גילה אלמוג נ' ד ש מ חברה לבניין ופיתוח בע"מ

1.התובעת שהועסקה כמנהלת חשבונות אצל הנתבעת עותרת בתביעתה לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים. לטענת התובעת, השכר הקובע הרלוונטי לצורך חישוב פיצויי הפיטורים הוא השכר אותו השתכרה במועד סיום העסקתה. מנגד טוענת הנתבעת, כי שכרה ותנאי עבודתה של התובעת שונו באופן מהותי וזמני בתקופת עבודתה האחרונה ולפיכך יש לחשב את פיצויי הפיטורים לפי שתי תקופות.

בנוסף עותרת התובעת בתביעתה לתשלום הפרשות מעביד לקרן השתלמות החל ממועד תחילת העסקתה.

2.עדים:

א.מטעם התובעת העידה התובעת עצמה (להלן- התובעת או גילה).

ב.מטעם הנתבעת העידו הגב' דנה צור ציוני (להלן –דנה), גיא צור להלן- גיא), שולה צור (להלן- שולה), עדים אלה הם ילדיו ואשתו (בהתאמה) של מר שמשון צור ז"ל (להלן: המנוח). כן העיד רו"ח ענר שרעבי (להלן- ענר).

3.ואלה העובדות הרלוונטיות לענייננו כפי שהן עולות מכתבי הטענות, כמו גם מעדויות הצדדים והמסמכים אשר צורפו לעדותם:

א.הנתבעת, חברה העוסקת בתחום הבנייה והפיתוח.

ב.התובעת, ילידת 1949, הועסקה כמנהלת חשבונות ראשית החל מיום 27.1.93 ועד ליום 22.4.13, מועד בו פרשה לפנסיה.

ג.תנאי עבודתה ושכרה של התובעת הוסדרו בחוזה עבודה אישי מיום 10.2.93 (נספח א' לכתב התביעה).

ד.במשך כל תקופת עבודתה עבדה התובעת בכפיפות למנוח, אשר היה מנהל הנתבעת ומייסדה.

ה.שכרה של התובעת הועמד בחוזה העסקתה על סך 4,500 ₪ עבור היקף משרה מלאה. שכר זה הועלה באופן עקבי לאורך שנות העסקת התובעת.

ו.התובעת עתידה הייתה להגיע לגיל פרישה בשנת 2011, והודיעה על כך למנהלה כבר בשנת 2009. בסוף שנת 2010, מסרה התובעת תזכורת נוספת בנוגע להתקרבות מועד פרישתה הצפוי.

ז.בין לבין, במהלך חודש יולי 2009, הורה המנוח לחברת הביטוח לעדכן את שכרה הקובע לפנסיה של התובעת ל-12,000 ₪ למרות שהשתכרה בפועל באותו הזמן 8,000 ₪ בלבד וזאת על מנת להשלים את החוסרים שהיו באותה העת בכספי הפיצויים שהצטברו בפוליסת הביטוח (נספח ב' לכתב התביעה; ס' 16 לתצהיר התובעת).

ח.עם התקרב מועד הפרישה של התובעת, חשש המנוח, אשר התמודד באותה העת עם מחלה קשה, כי פרישת התובעת תזעזע את החברה וביקש מהתובעת להמשיך ולעבוד גם לאחר גיל הפרישה. הצדדים ניהלו משא ומתן וסוכם כי החל ממרץ 2011 יעלה שכרה של התובעת מסך של כ-8,349 ₪ ל- 15,000 ₪, והיקף ההעסקה יפחת ל-6 שעות ביום (75% משרה).

ט.ביום 30.6.11 הלך המנוח לעולמו ובפטירתו עבר הניהול לאשתו וילדיו.

י.החל מחודש יולי 2011, החלה הנתבעת להפריש עבור התובעת לקרן השתלמות. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם היה על הנתבעת להפריש עבור התובעת לקרן השתלמות מתחילת העסקת התובעת או ממועד הקודם למועד שבו החלה ההפרשה להתבצע בפועל.

יא.התובעת קיבלה ביום 20.7.11 הלוואה בסך 50,000 ₪ מהנתבעת, לצורך רכישת רכב. התובעת התחייבה להשיב את מלוא ההלוואה עד למועד סיום עבודתה בחברה. במועד סיום עבודתה נותרה התובעת חייבת לנתבעת סך של 23,550.6 ₪ בגין יתרת הלוואה שלא שולמה (נספח ד' לתצהיר התובעת).