סע"ש 56176-01-17

בעניין: בקשה דחופה לפי פקודת ביזיון בית משפט מיום 3.2.2017

1. ביום 24.1.2017 הגישה המבקשת בקשה לסעד זמני למנוע פיטוריה.

   בית הדין קבע דיון ליום 30.1.2017 וביום 29.1.2017 הוגשה בקשה בהולה ומוסכמת למתן ארכה להגשת התגובה ולדחיית מועד הדיון.

   במסגרת הבקשה צויין, כי מוסכם שבית הדין יתן צו מניעה ארעי כך שעד למועד הדיון שייקבע הפיטורים לא ייכנסו לתוקף.

2. ביום 3.2.2017 הגישה המבקשת בקשה דחופה לפי פקודת בזיון בית משפט, נשוא החלטה זו, שהמשיבה תמנע מקיום הליך שימוע למבקשת ביום 9.2.2017 או לחילופין –שהדיון הקבוע ליום 16.2.2017 יוקדם.

   בבקשה מציין ב"כ המבקשת, כי היא פוטרה ללא הליך של שימוע ותוך חריגה מהוראות התקשי"ר וכי הוא הסכים לדחיית הדיון מאחר ועו"ד שטיפל בתיק מטעם הפרקליטות עתיד היה לצאת מהארץ לחופשה. כן צוין, כי הסכמתו היתה בכפוף לכך שינתן צו מניעה ארעי שימנע את כניסתם לתוקף של הפיטורים.

   במסגרת הבקשה מתייחס ב"כ המבקשת לתכתובות שהוחלפו בין הצדדים עובר להגשת הבקשה המוסכמת לדחיית מועד הדיון כאשר הוא סבור שמהתכתובות עולה, כי לא ניתן להזמין את המבקשת לשימוע.

   בהתאם למפורט בבקשה - ביום 2.2.2017 הוזמנה המבקשת לשימוע לפני סיום העסקתה, שימוע אשר נקבע ליום 9.2.2017 בשעה 14.00. לטענת המבקשת מדובר בנסיון ל"הכשיר את השרץ", וכי הליך השימוע נוגד את הצו הארעי שניתן על ידי בית הדין למניעת הפיטורים.

   כן מוסיף ב"כ המבקשת, כי המשיבה פיברקה פרוטוקול שימוע בהתייחס לשיחה שהתקיימה עם המבקשת מיום 26.12.2016.

   בבקשה נטען, כי על בית הדין לפסוק בהתאם להליכי בזיון בית משפט ולמנוע את קיום השימוע.

3. ביום 7.2.2017 הוגשה תגובה מטעם המשיבה. בתשובה נטען, כי המבקשת לא הניחה תשתית עובדתית או משפטית לחייב את המדינה בבזיון בית משפט.

   כן צויין בתגובה, כי לא ניתן להגיש נגד המדינה ואורגנים מטעמה בקשות לפי פקודת בזיון בית משפט, מה גם שהליכי ביזיון אינם הולמים אכיפת החלטה שנתנה תוקף להסכמת הצדדים.

   נטען עוד, שהמדינה פעלה על פי הצהרותיה ואין בכוונתה לפעול בניגוד להסכמה אליה הגיעו הצדדים.

   ב"כ המשיבה מתייחסת בתגובתה לתכתובת שהתנהלה בין הצדדים עובר להגשת הבקשה לדחיית הדיון וטוענת, כי המשיבה פעלה בהתאם להסכמות בתכתובת זו.

   ב"כ המשיבה מוסיפה, כי בבקשה לצו מניעה זמני הלינה המבקשת על כך שלא קיבלה זימון לשימוע ולא הובאו בפנייה הנימוקים שבעטיים נקראה לשימוע וכי במהלך השימוע לא נערך פרוטוקול ושהיא לא יודעת מהי הסיבה שבעטייה בכלל פוטרה. על אף שהמשיבה מכחישה טענות אלה, היא סברה, לפנים משורת הדין, כי יש מקום לאפשר למבקשת להשמע טענותיה בשנית בנוכחות בא כוחה.