סע"ש 55563-07-15 בן חמו נ' המשקם - מפעל מוגן למוגבלים

המשיבה הינה חברה ממשלתית ללא מטרות רווח הפועלת כ"מפעל מוגן" המעסיק אנשים עם מוגבלויות, משנת 2006 ועד 2015 במעמד של משוקמת. המבקשת עבדה אצל המשיבה משנת 2006 ועד 2015. המבקשת לוקה בשיתוק מוחין.

ביום 28.6.2015 נשלח אל המבקשת מכתב המודיע לה על סיום העסקתה אצל המשיבה מ-31.7.2015 (צורף לבקשה). המבקשת פנתה לבית הדין בבקשה למתן צו למניעת הפיטורים. המבקשת טוענת כי מפסיקים לה את הפרנסה, כי היא אם לשני ילדים, כי אמרו שינסו למצוא לה עבודה בשוק הפתוח, אך אף אחד לא ניסה ולא התקשר, וכי פנתה להסתדרות וללשכת שר הרווחה, אך ללא הועיל.

המשיב טוען מנגד כי במהלך כל תקופת עבודתה של המבקשת הועלו טענות רבות לגבי התנהגותה, אשר אינן נוגעות להיעדר תפוקה בעבודה. המבקשת נעדרה מן העבודה לעיתים קרובות בלא אישור, גילתה חוסר נכונות לעבוד, ניהלה שיחות ארוכות בטלפון הנייד, קראה עיתונים בשעות העבודה, והפגינה זלזול כלפי ממונים עליה . המבקשת גם אינה מוכנה לקבל ביקורת, לטענת המשיבה, ואף כי זומנה לשיחות הבהרה רבות, וקיבלה מכתבי התראה, שינתה את התנהגותה ולו במעט. לפיכך בסופו של דבר נאלצה המשיבה להפסיק את עבודתה, נערך לה שימוע. ועבודתה הופסקה.

במהלך הדיון בבקשה, שהתקיים ביום 30.7.2015, התבקשה המבקשת להגיב על הטענות הקשות שהועלו על ידי המשיבה, ואולם לא היו בפיה הסברים של ממש להתנהגותה כפי שפורטה בתגובת המשיבה ובתצהיר שצורף אליה. כל שאמרה המבקשת הוא כי הוצעו לה מקומות עבודה אחרים בשכר נמוך יותר, וכי:

"מחפשים אותי הם לא רוצים אותי שם" (ע' 3 ש' 20).

לפני שנפנה לדון בבקשה נציין כי כל הקביעות בהחלטה זו הינן לכאוריות בלבד, וכי לא הוגשה תביעה עיקרית. המשיבה צירפה לתגובתה מסמכים רבים המעידים על התנהגות בעייתית של המבקשת מחודש 6/2011 ואילך. כבר בחודש זה נקראה המבקשת לשיחה משום שהיא מרבה לשוחח בטלפון ואינה מפסיקה לדבר גם לאחר הערות מנהל המחלקה. מתרשומת שיחות נוספות שערך מנהל המפעל עם המבקשת עולה כי היא אינה מקפידה על כללי העבודה במפעל, כי היא יוצאת משטח המפעל בזמן ההפסקה, למרות שחל על כך איסור מוחלט, כי אינה נשמעת להנחיות, ומתפרצת בצעקות על מנהלי המפעל, קוראת עיתונים בזמן העבודה, ומרבה לדבר בטלפון הנייד. התנהגותה של המבקשת לא השתפרה בעקבות שיחות אלה שהתקיימו במשך כשנתיים וחצי, עד סוף שנת 2013, וב-1.1.2014 זומנה המבקשת לוועדת משמעת. שם הוצגו לפניה שוב הליקויים בהתנהגותה, הובהרו לה כללי ההתנהגות בעבודה, ונאמר לה כי זוהי אזהרה אחרונה, וכי זוהי הפעם האחרונה שיושבים עמה לשיחת משמעת. המבקשת ציינה כי היא בהיריון ואי אפשר לגעת בה (נספחי 1 לתגובת המשיבה). למבקשת ניתנה הזדמנות נוספת לתקן את דרכיה (ראו מסמך מיום 29.1.2014), ובעקבות אלימות מילולית של המבקשת כלפי העובדת הסוציאלית (ראו מכתב מיום 18.3.2015) זומנה המבקשת לשימוע ביום 18.3.2015. השימוע התקיים ביום 25.3.2015, ובסיומו הוצע למבקשת לעבוד במפעל בבית שמש. המבקשת לא התייצבה לעבודה במפעל זה, ובסופו של דבר לאחר שני שימועים נוספים פוטרה.

מן האמור לעיל עולה כי למרות הפרות חוזרות ונשנות של הכללים הנהוגים אצל המשיבה, ניתנו למבקשת עוד ועוד הזדמנויות לתקן את דרכיה, כך שתוכל להמשיך לעבוד אצל המשיבה, ואולם לא היה שיפור בהתנהגותה, והיא סירבה לקבל הצעות עבודה אחרות שהוצעו לה (ראו מכתב מיום 10.6.2015).