סע"ש 54625-12-12

1.פסק דין זה עניינו בתביעה שהגישה הגב' אילנה מגן (להלן: "התובעת"), גמלאית של עיריית באר שבע (להלן: "הנתבעת"). התביעה מעלה סוגיה של תרגום נתוני העסקתה של התובעת בתקופה שמחודש אוקטובר 1985 ועד לחודש ינואר 1998 להיקפי משרה; שאלה שמתעוררת לצורך חישוב הקצבה לה זכאית התובעת בעקבות סיום הקשר בין הצדדים, ולאור תביעה שהגישה להפרשי שכר.

הרקע העובדתי והתביעה:

2.התובעת הועסקה בשירות הנתבעת כסייעת פדגוגית, החל מחודש אוקטובר 1977 ועד לפרישתה לגמלאות בחודש ספטמבר 2011. במהלך התקופה הועסקה התובעת בהיקפי משרה משתנים. היקפי המשרה בהם הועסקה התובעת, מוסכמים על הצדדים, למעט בתקופה שבמחלוקת, התקופה שמחודש אוקטובר 1985 ועד לחודש ינואר 1998 (ראה דיון בפרוטוקול מתאריך 1.7.14 עמ' 7 ש' 31-33; עמ' 8 ש' 2-31). במרבית התקופה שבמחלוקת – מחודש אוקטובר 1985 ועד לחודש דצמבר 1995 לא כולל – שילמה הנתבעת לתובעת שכר על בסיס היקף משרה של 70%. בתקופה שמחודש דצמבר 1995 כולל ועד לסוף ינואר 1998 – שילמה הנתבעת לתובעת שכר על בסיס היקף משרה של 78% (במאמר מוסגר נציין, כי ביחס לתקופה שמחודש דצמבר 1995 ועד לחודש מרץ 1997 לא כולל – שולם שכר התובעת על בסיס היקף המשרה האמור לאחר הגשת התובענה רטרואקטיבית)

3.בחודש דצמבר 2012 הוגשה התביעה מושא פסק דין זה. בתמצית יאמר, כי לטענת התובעת יש לקבוע כי בתקופה שבמחלוקת הועסקה בהיקף משרה של 80% וכטענה חלופית, בהיקף משרה של 78%; ובהתאם הוגשה התביעה לשכר והתביעה לעדכון שיעורי המשרה לצורך חישוב הגמלה המשולמת לתובעת.

4.בכתב ההגנה מטעמה העלתה הנתבעת טענת התיישנות המכוונת כנגד תביעת התובעת להפרשי שכר (ראה: סעיף 10 לכתב ההגנה). כן טענה הנתבעת, כי אין ממש בטענות התובעת ביחס להיקף המשרה בתקופה שבמחלוקת.

5.בשים לב לטענות הצדדים, את הדיון בפסק דין זה נפתח בבירור טענת ההתיישנות המתייחסת לתביעת התובעת להפרשי שכר; ומשם נפנה לבירור תביעת התובעת בשאלת שיעור המשרה לתקופה שמחודש אוקטובר 1985 ועד לחודש ינואר 1998.

התביעה להפרשי שכר - טענת ההתיישנות:

6.סעיף 2 לחוק ההתיישנות תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), קובע כי "תביעה לקיום זכות כלשהי נתונה להתיישנות ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה". על פי סעיף 6 לחוק האמור, תקופת ההתיישנות "מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה"; ומכוח סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תביעה שלא הוגשה עליה תובענה בעניין שאינו במקרקעין בתוך שבע שנים, תתיישן. נעיר כי בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, יש לתת תוקף מלא לחוק ההתיישנות וליישמו בהתאם לתכליתו שלא על דרך קבע בצמצום בהליכים המתנהלים בבית הדין לעבודה (ראה: ע"ע 1406/02 עיריית גבעתיים – משה ברקוביץ ואח' ניתן ביום 4.10.2006).