סע"ש 54611-11-14

בפני בקשת המבקש לתקן את כתב תביעתו ולהוסיף עילות וסעדים (להלן: "הבקשה").

המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") מתנגדת לבקשה מטעמים שונים כמפורט בתגובתה. המשיבה 2 לא הגישה תגובותיה לבקשה חרף חלוף המועדים שנקצבו.

לאחר עיון בכל המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

בהתאם להלכה פסוקה ומושרשת ככלל ולמעט במקרים חריגים, נטיית בתי הדין לעבודה הינה להתיר תיקון כתבי טענות. בדב"ע נה/3-115 שלוסמן נגד צים 2/10/95, פסק בית הדין הארצי בענין זה, כדלקמן:

"כאשר מבקשים לתקן כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט. הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון. השניה – האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליברית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר (ראה דב"ע שן/23-3 מדינת ישראל - יורם מלמן פד"ע כא 360)."

מצאתי כי יש בכתב התביעה המתוקן, אשר נוסחו צורף לבקשה, כדי להעמיד לדיון את הפלוגתאות ששנויות במחלוקת בין הצדדים.

ערה אני לטענת המשיבה בדבר ניסיון התובע לעריכת מקצה שיפורים לכאורה וכן לטענתה כי לא היתה כל מניעה, כביכול, לטעון טענות שונות במסגרת כתב התביעה המקורי. ביחס לחלק מהטענות שמבוקש לתקן, דוגמת שכר עבודה בגין 7 חודשים שממועד הגשת כתב התביעה המקורי ועד מועד הגשת הבקשה הרי שלא כך הם פני הדברים, שכן לא ניתן היה להעלות את הטענה במועד מוקדם יותר. ביחס לרכיבי תביעה אחרים, דוגמת פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד, סבורה אני שאין במועד הגשת הבקשה כדי לחסום את זכותו של המבקש להגשת כתב תביעה מתוקן אשר יפרוש את מלוא טענותיו. טענות המשיבה אינן מצדיקות סטייה מההלכות המרחיבות והגמישות בנוגע לתיקון כתבי טענות. אזכיר כי עסקינן במשפט העבודה המגן. הדברים מקבלים משנה תוקף בהתחשב בשלב המקדמי בו אנו מצויים - בטרם הוגשו כתבי הגנה ובטרם התקיים קדם משפט ראשון.

על כן, הבקשה מתקבלת.

המזכירות תסרוק את כתב התביעה המתוקן, אשר מהווה נספח לבקשה מיום 15/6/15 בתיקיית כתבי טענות.