סע"ש 54342-01-14

בפני בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין שניתן ביום 24.1.16 בתובענה דנן.

1.המבקש (להלן: "הנתבע") הגיש את הבקשה שבפנינו ביום 10.2.16. לטענתו, בפסק הדין נפלו שתי טעויות סופר אשר בית הדין רשאי לתקנן מכוח סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 החל בבית הדין מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 ונוכח ההלכה הפסוקה של בית הדין הארצי ביחס לכך.

הטעות הראשונה, לטענת הנתבע, מצויה בסעיף 30 לפסק הדין ונוגעת לקביעת בית הדין באשר לזכאות המשיב (להלן: "התובע") ל-10 ימי חג. הנתבע סבור כי משבכתב התביעה תבע התובע 9 ימי חג בלבד, בעוד בסיכומיו טען לזכאות ל-10 ימי חג, מהווה הדבר הרחבת חזית ומאחר שהעילות והסכומים נקבעים בכתב התביעה, אין לפסוק מעבר לכך.

הטעות השנייה, לטענת הנתבע, מצויה בסעיף 35 לפסק הדין ונוגעת לקביעת בית הדין באשר לסכום לו זכאי התובע ברכיב פדיון חופשה. הנתבע סבור כי משקיבל בית הדין את טענתו לקיזוז הסכומים שהופרשו לטובת התובע (בסך של 4% משכר עבודתו), הרי שקיימת טעות חישוב בסיכום הסכום שלו זכאי התובע ויש להחסיר את הסכום שהופרש מהסכום הכולל שנפסק לזכות התובע ברכיב זה.

2.בהחלטת בית הדין נקבע כי על התובע להגיב לבקשה עד ליום 1.3.16 וכי העדר תגובה ייחשב כהסכמה לבקשה.

3.עד היום, 16.3.16, לא נתקבלה כל תגובה מטעם התובע.

4.לאחר שעיינתי בבקשת הנתבע ובפסק הדין מיום 24.1.16, להלן קביעתי:

באשר לתיקון המבוקש בסעיף 30 לפסק הדין (רכיב ימי חג) - קביעת בית הדין בנוגע לדין החל היא קביעה משפטית שלא נפלה בה טעות והיא אף עולה בקנה אחד עם טענות התובע בדבר חלות צו ההרחבה על העסקתו. זאת ועוד, משהסכום הנפסק נמוך מהסכום הנתבע בכתב התביעה, לא נפלה כל טעות בפסק הדין המצדיקה את תיקונו.

באשר לתיקון המבוקש בסעיף 35 לפסק הדין (רכיב פדיון חופשה) - אכן, נפלה טעות אריתמטית בכך שלא הופחת הסך של 4% שהופרש בעבור ימי החופשה בגין שלוש השנים האחרונות לעבודת התובע. משנעשה התחשיב על פי בסיס של 7%, יופחת מהסך האמור שיעור של 4%, היינו, סך של 3,577 ₪ ולפיכך, יתרת פדיון החופשה שלה זכאי התובע עומדת על הסך של 2,683 ₪.