סע"ש 53849-07-15 יעל וייס נ' ריסקו בע"מ

לפניי בקשת הנתבעת למחוק ממכתב התביעה את עילת התביעה שעניינה התנכלות תעסוקתית (להלן: "הבקשה"). התובעת מתנגדת לבקשה נחרצות.

לאחר ששקלתי את הבקשה ואת התגובה, כפי שנטענו בפניי בדיון שהתקיים ביום 21/4/16 ועיינתי בכל המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין, להלן החלטתי.

מבוא

1. התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת וכנגד נתבעת נוספת. התביעה כנגד הנתבעת הנוספת נמחקה בהסכמה במהלך קדם המשפט שהתקיים ביום 21/4/16. במסגרת התביעה, שהועמדה על סך של – 113,867 ₪, נתבע פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין בסך 30,000 ₪, פיצוי בגין עגמת נפש בסך 30,000 ₪ וכן דמי הבראה בסך 3,867 ש"ח. כמו כן נתבע פיצוי בגין "התנכלות תעסוקתית" בסך 50,000 ₪,

2. התובעת, אשר שימשה כמנהלת חשבונות בנתבעת, מגוללת בכתב התביעה טענות לפיהן, לכאורה, נהגו כלפיה במסגרת עבודתה באופן בלתי הולם ולא ראוי, תוך סימונה ובידודה משאר העובדים, באופן חסר סבלנות ובלתי מכבד, שעלה כדי התנכלות של ממש. בתביעתה מתארת התובעת אירועים שונים אשר מעידים, לדבריה, על התנהלות מזלזלת ובוטה, סביבת עבודה עויינת ומתעמרת ונסיבות העסקה העולות כדי התנכלות תעסוקתית.

3. בכתב התביעה מייחדת התובעת פרק המתאר את הרקע המשפטי לעילת ההתנכלות התעסוקתית, ובין היתר, מפנה למאמרים בהקשר זה וכן להצעת החוק למניעת התנכלות תעסוקתית, התשע"ה 2015 (להלן: "הצעת החוק").

4. בגין ההתנכלות התעסוקתית הנטענת נתבע פיצוי בסך 50,000 ₪ "ללא הוכחת נזק". בנוסף נתבעים סעדים נוספים במסגרת כתב התביעה, ובין השאר, פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 30,000 ₪.

5. בכתב ההגנה הוכחשו הטענות מכל וכל ונטען כי לתובעת יחסי אנוש לקויים, ובין היתר, נטען כלפיה כי היא אינה מקבלת מרות ומפגינה חוסר כבוד מופגן כלפי הממונה. הנתבעת הוסיפה ותארה בכתב ההגנה התקפת זעם והתפרצות של אלימות מילולית, לכאורה, של התובעת וכן התפרצויות רגשיות חריגות.

   טענות הצדדים

6. עיקר טענות הנתבעת הינן, כדלקמן: