סע"ש 53817-03-15

התובע הועסק על ידי הנתבעת למשך תקופה השנויה במחלוקת בין הצדדים ומבקש כי נחייב את הנתבעת לשלם לו פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי עריכת שימוע, תמורת הודעה מוקדמת, הפרשי פנסיה, פדיון חופשה, שכר מרץ 2013 ועוד.

טענות התובע

1.התובע טען, כי עבד אצל הנתבעת מיום 1.10.2003 ועד ליום 30.3.2011 משך שבע וחצי שנים בסיומם פוטר ללא עריכת שימוע.

2.באשר לנסיבות הפיטורים טען התובע, כי כאשר התחלפה מנהלת הסניף בכפר סבא, המנהלת החדשה, גב' דלל עבד אל חי, החלה להתנכל לו וזאת על רקע מחלוקת לגבי מי לשבץ לעבודה" (ר' סעיף 13 לכתב התביעה). באחד הימים, על רקע אי שיבוצה של אחות המנהלת, כך לדברי התובע, "אסרה עליו המנהלת גב' דלל עבד אל חי להכנס לסניף וציוותה כי לא יגיע עוד לעבודה – מאחר והוא מפוטר!" (שם).

3.התובע טען, כי התברר לו בדיעבד, כי בשנים 2003, 2004, 2006 ו – 2008 ציינה הנתבעת מספר תעודת זהות שגוי על גבי תלושי השכר שלו ובשל כך נוצר לו חוב למוסד לביטוח לאומי בשלו עוקל חשבונו והחוב קוזז מקיצבת הילדים המשולמת לו (ר' סעיף 7 לכתב התביעה).

4.התובע טען עוד, כי טרם שולמו לו פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת המגיעים לו לאור פיטוריו, כי הליך פיטוריו נעשה ללא שנערך לו הליך שימוע וכי על הנתבעת לשלם לו הפרשי הפקדות לקופת הגמל, פדיון חופשה, הפרשי שכר בגין חודש מרץ 2013, דמי הבראה וכי הוא זכאי לפיצוי בגין אי המצאת טופס הודעה לעובד (ר' סעיפים 16א'-ח').

5.כמו כן לגרסת התובע, הוא זכאי לפיצוי לפי תיקון 24 לחוק הגנת השכר בשל מספר פגמים שנפלו מלפני הנתבעת: הראשון בהם – אי הנפקת תלושי שכר ממרץ 2008 ועד סוף 2008 (ר' סעיף 8 לכתב התביעה), העדר פרוט צבירת ימי חופשה (ר' סעיף 9 לכתב התביעה) וטעות בציון מספר תעודת הזהות של התובע (ר' סעיף 16ט' לכתב התביעה).

טענות הנתבעת

6.הנתבעת טענה, כי התובע הועסק אצלה בשתי תקופות שונות, הראשונה – מיום 1.10.2003 ועד לחודש פברואר 2008, אז נטש את עבודתו מבלי לתת הודעה מוקדמת והשניה - מחודש מרץ 2009 או אז שב לעבודה ועבד עד חודש מרץ 2011 "עת עזב מרצונו החופשי וללא מתן הודעה מוקדמת כדין" (ר' סעיף 10 לכתב ההגנה).