סע"ש 5363-02-13

הצדדים הסמיכו את ביה"ד לפסוק לפשרה בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984; ובלבד שביה"ד יפסוק בתובענה זו לטובת התובע, לא פחות מ- 1,000 ₪ ולא יותר מ-19,000 ₪.

הצדדים הסכימו על הגשת סיכומים בכתב ופסיקה על בסיס החומר שהצטבר בתיק, תוך מתן נימוקים קצרים בלבד.

ואלה העובדות הצריכות לעניין:

1.התובע (להלן גם: "העובד") הועסק אצל הנתבעת (להלן גם: "העירייה") כמורה לאזרחות ומחנך בבית ספר תיכון ע"ש "מקסים לוי" (להלן: "בית הספר") וזאת בתקופה שמיום 1.9.09 ועד ליום 1.9.12.

2.התובע הועסק עפ"י כתבי מינוי לתקופות שמיום 1.9.09 עד 31.10.10 ו- 1.9.10 עד 31.8.11 (נספחים א1, א2 לכתב ההגנה). בשנה"ל 2011/12 לא קיבל התובע כתב מינוי; לטענת העירייה היה זה בשל תהליכי העברת בעלות על ביה"ס לרשת חינוך פרטית.

3.על יחסי הצדדים חלות הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין ארגון המורים לבין משרד החינוך, מיום 1.9.08 (נספח ב לתצהיר התובע; להלן: "ההסכם הקיבוצי").

לטענת התובע, לא שולם לו שכר בגין ליווי תלמידים והנחייתם, וכן עבור הכנת התלמידים לבגרויות בסכום כולל של 20,636 ₪. בהתאם, חייבת העירייה לדבריו בהפרש פיצויי פיטורים בסך 1,712 ₪. כמו כן, בגין השכר שלא שולם לו, זכאי התובע לטענתו ליתרת הפרשות לקרן פנסיה בסך של 2,381 ₪. עוד טוען התובע, כי בגין שנת תשע"ב לא שולמו לו שעות נוספות בשיעור 128% בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי, ועל כן הוא זכאי לגמול בסך כולל של 3,180 ₪.

לטענת העירייה, תביעת התובע נגועה בשיהוי ניכר וחוסר תום לב; ולפיכך יש לדחותה.

לגופו נטען כי, התובע קיבל את השכר המגיע לו במלואו, בהתאם לדיווחי מנהלת בית

הספר ובהתאם למפתחות שנקבעו בהסכם הקיבוצי.

לאחר שנתתי דעתי לחומר שהובא לפני, ולטענות הצדדים בכתב ובעל פה הגעתי לכלל הכרעה כמפורט מטה.