סע"ש 53509-11-16

1.זוהי החלטה בבקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות.

2.לטענת הנתבעים, בהתאם לתעודת עובד הציבור שהומצאה לתיק בית הדין עולה כי החל מיום 6.7.2009 הועסק התובע אצל מר עופר פדידה. תביעת התובע הוגשה בחודש נובמבר 2016 ולפיכך תביעת התובע כנגד הנתבעים התיישנה.

3.התובע מנגד טוען כי הועסק אצל הנתבעים החל מיום 4.10.2006 ועד ליום 31.12.2012 וכי בחלק מתקופת העבודה והתובע אינו יודע מדוע הוצאו היתרי העבודה על שם מעסיק אחר. עוד נטען כי החל משנת 2009 הפסיקו הנתבעים להנפיק עבורו היתרי עבודה ונהגו להסדיר את כניסתו למושב לצורך ביצוע עבודתו מול גורמי הבטחון והשומרים במושב.

4.ההלכה הפסוקה לעניין סילוק תובענות על הסף בבתי הדין לעבודה, מורה על כך שסילוק על הסף ייעשה במשורה ובמקרים חריגים ונדירים (ר' למשל בר"ע 17518-01-11 א.ד. בן פרטס בע"מ – ענת שמעוני (21.02.2011); בר"ע 14129-02-13 שוגון, תיקים ומוצרי עור בע"מ – עפרה מגידש (22.11.2013)).

5.על פי הפסיקה, תכליתו של מוסד ההתיישנות הינה ליצור איזון בין זכותו של התובע למימוש זכויותיו באמצעות הגישה לערכאות לבין זכותו של הנתבע שלא להיות חשוף ללא מגבלת זמן לתביעות ולסיכון הכרוך בהן (ע"ע 533/09 עופרה אילן – שירותי בריאות כללית (15.06.2011)). לזאת יש להוסיף האינטרס הציבורי להתייעלות בתי המשפט והדיונים הנערכים בהם (ע"ע 393/05 זוהיר טהה – מקיאס בע"מ, (10.1.2005)). כמו כן, נקבע כי הוראותיו של חוק ההתיישנות יפורשו בצמצום, על מנת לאפשר את הגישה לערכאות (ע"ע 57/10 שאהר נאסר - דשא איכות הסביבה בע"מ (04.10.2011))

סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע את הנורמה המנחה, לפיה התיישנות תחול על תובענה בתוך שבע שנים.

6.במקרה דנן, קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לתקופת העבודה ומועד סיומה. בנוסף קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לזהות מעסיקו של התובע. אכן, על פניו, ולאור תעודת עובד הציבור, לא מן הנמנע שבסופו של דבר תידחה התביעה בשל התיישנות. אעפ"כ, מכיוון שמדובר בשאלות עובדתיות ,ולאור טענות התובע כנגד תעודת עובד הציבור - ראוי לברר את המחלוקות במסגרת ההליך לגופו של עניין, ולאחר שמיעת ראיות, ולא במסגרת זו של בקשה לדחייה על הסף.

7.לאור האמור הבקשה נדחית.

שאלת ההוצאות תישקל עם סיום ההליך, בין היתר לאור תוצאות ההליך.

5129371

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ז, (02 מרץ 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.