סע"ש 53312-08-15

בפני בקשה חוזרת לשמיעת עדותו המוקדמת של התובע (להלן – הבקשה).

בקשה קודמת שהגיש התובע נדחתה על ידי בהחלטה מיום 25/9/15 מן הטעם כי הוגשה במועד שאינו מאפשר לצד שכנגד להיערך כראוי לדיון. יחד עם זאת, ציינתי, כי בפני התובע עומדת האפשרות לדחות את מועד היציאה הצפוי ולהגיש בקשה חוזרת בצירוף המסמכים המתאימים.

מהבקשה עולה, כי התובע פעל בהתאם, ופנה לרשות האוכלוסין וההגירה על מנת להסדיר את יציאתו מהארץ במועד מאוחר יותר.

על פי הבקשה, התובע עתיד לעזוב את ישראל במסגרת פרויקט עזיבה מרצון, וניתן יהיה לשמוע עדותו לא יאוחר מיום 28/10/15. לבקשה צורף תצהיר וכן אישור רשמי מתאים.

הלכה היא, כי לבית הדין שיקול דעת נרחב להתיר גביית עדות מוקדמת בכל עת לאחר הגשת תובענה.

בעת הפעלת שיקול דעת זה יש לבחון מחד מהו הנזק העלול להיגרם לבעל הדין העותר לשמיעת העדות המוקדמת למול הנזק הצפוי לבעל הדין שכנגד, אשר בשלב מוקדם ביותר של ההליך נאלץ לחקור בחקירה נגדית בעל דין או עד, כאשר לא תינתן אפשרות נוספת לגבות עדותו.

אמנם קבלת הבקשה בשלב זה יש בה משום פגיעה בבעל הדין שכנגד בשים לב לשלב המוקדם בו מצוי ההליך, אך יש לקחת בחשבון את הפגיעה והעוול אשר עלול להיגרם לתובע מכך שבקשתו תידחה. דחיית הבקשה במצב דברים בו התובע יצא את ישראל במועד הנטען בבקשה, משמעותה כי התובע לא יוכל לקבל את יומו בבית הדין, ובכך תיפגע זכות הגישה לערכאות שהיא זכות יסוד מהמעלה הראשונה בשיטת המשפט הישראלית.

הואיל ולבקשה צורף אישור רשמי המעיד על יציאתו הצפויה של התובע מישראל במסגרת פרויקט יציאה מרצון המתואם על ידי הרשויות, מצאתי לנכון להיעתר לה.

לפיכך, הנני קובעת, כי עדותו של התובע תישמע בפני ביום 28/10/15 בשעה 14:30.