סע"ש 53047-11-14

בפני בית הדין בקשת הנתבעת "להכרעה בטענת הנתבעת להרחבת חזית אסורה".

טענות הצדדים:

1. הנתבעת טענה כי במסגרת ישיבת ההוכחות מיום 22.6.16 העלה ב"כ התובע טענה חדשה ומפתיעה לפיה ניכוי הוצאות המעבדה בחישוב שכר התובע לא נעשה על בסיס מחירון הטיפולים הרלוונטי לכל תקופה. הנתבעת בקשה מבית הדין לקבוע כי עניין זה אינו שנוי במחלוקת וכי ניכוי השכר נעשה בהתאם למחירון הרלוונטי שהיה תקף במועד הניכוי. לחילופין, עתרה הנתבעת לאפשר לה להפריך את הטענה באמצעות הגשת ראיות נוספות והעדת עדים.

2. התובע התנגד לבקשה וטען כי במסגרת ישיבת ההוכחות ניתנה החלטת בית הדין, לאחר שהצדדים טענו ביחס לבקשה. בית הדין אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו, לא הוגשה בר"ע במועד ומשכך מדובר בהחלטה חלוטה. לגופם של דברים טען התובע כי מעולם לא נתו הסכמתו לנטען וכי מרהיבה עוז ומבקשת לצרף עדויות ומסמכים באיחור ניכר.

   דיון והכרעה:

3. במסגרת ישיבת יום 22.6.16 שאל ב"כ התובע את עד ההגנה, ד"ר יצחק לבנה ביחס לניכוי מיום 22.6.08 בגין כתר חרסינה. ב"כ התובע הפנה למחירון 2003 לפיו הניכוי אמור היה להיות 196 ₪ ולדו"ח הניכויים לתובע, לפיו נוכה סך של 200 ₪.

4. בעקבות שאלה זו טען ב"כ הנתבעת כי מדובר בהרחבת חזית אסורה כיוון שבכתבי הטענות לא נטען כי מחירון הטפולים היה שונה מדו"ח התפוקה.

5. לאחר שניתנה לב"כ התובע אפשרות להגיב לטענה, קבע בית הדין כי תינתן לצדדים רשות להתייחס לשאלת הרחבת החזית בסיכומיהם והתיק נקבע להמשך הוכחות.

6. היות שניתנה החלטה בבקשה זו, דרך המלך היתה להגיש בקשת רשות ערעור במועד. בקשה זו לא הוגשה וההחלטה הפכה חלוטה.

7. הנתבעת טענה כי הגשת הבקשה התעכבה בשל העדרות ב"כ הנתבעת נוכח פטירת אמו, ואולם בתאריך 28.6.16 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לתיקון הפרוטוקול, כך שהיתה בידי ב"כ הנתבעת אפשרות להגיש בקשה זו באותו מועד, לאחר שעיין בפרוטוקול הדיון. זאת לא נעשה.