סע"ש 52895-05-14 ראובן ברייר נ' כדורי ובניו עבודות מתכת בע"מ

1.התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת לזכויות שונות בגין פיטורים במהלך תקופת מחלה.

2.בדיון המוקדם שנערך ביום 7.6.2015 טען התובע כי לא ניתן לבצע מסירה של כתב התביעה ודרישה להגשת כתב הגנה במקום הפעילות של הנתבעת לנוכח סירובם של בעלי הנתבעת לקבל דברי דואר. עוד נטען כי הכתובת של הנתבעת הרשומה ברשם החברות היא כתובת המגורים של בעלי החברה.

בנסיבות אלו, הוריתי לתובע לבצע מסירה אישית של כתב התביעה וההחלטה מיום 7.6.2015 למר גדעון כדורי, בעלי הנתבעת.

ביום 19.7.2015 התובע הגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה אליה צורף אישור מסירה מיום 11.6.2015.

הבקשה למתן פסק דין הועברה לתגובת הנתבעת. עד היום, לא הוגש כתב הגנה ולא הוגשה תגובה לבקשה למתן פסק דין בהעדר.

3.אשר על כן, בהעדר כתב הגנה מטעם הנתבעת על אף שחויבה להגישו ובהעדר תגובה לבקשה למתן פסק דין בהעדר הנני נעתרת לבקשת התובע למתן פסק דין על יסוד האמור בכתב התביעה ובכפוף לדין.

4.הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מהיום את הסכומים כדלקמן:

א.תמורת הודעה מוקדמת בסך של 810 ₪.

בפיצוי בגין העדר שימוע בסך של 5,000 ₪.

הסכומים הנ"ל ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.11.2013 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

5.אינני מוצאת לנכון לפסוק לתובע פיצוי ממוני ולא ממוני בגין פיטורים בזמן מחלה. בהתאם לחוק דמי מחלה ולהלכה הפסוקה מעסיק יכול לפטר עובד השוהה בתקופת אי כושר ומקבל דמי מחלה אך הוא אינו רשאי לקבוע את מועד סיום יחסי העבודה למועד הקודם למועד מיצוי ימי המחלה בתשלום להם זכאי העובד מכח חוק דמי מחלה, התשל"ו -1976 (להלן – חוק דמי מחלה). בענייננו, בהתחשב בתקופת העבודה הקצרה של התובע ובהעדר תביעה לדמי מחלה, לא ניתן לקבוע כי הפיטורים בוצעו בניגוד להוראת סעיף 4א לחוק דמי מחלה. מכל מקום, נסיבות סיום העבודה של התובע אינו מצדיקות פיצוי ממוני בגין אובדן הכנסה ו/או פיצוי לא ממוני בגין אפליה מכח חוק שוויון הזדמנויות, התשמ"ח -1988.